שְׁאֵלָה:
מֵאֵת גֵּרְשׁוֹן:
לִכְבוֹד מוֹרֵנו הָרַב, שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
אֲנִי עוֹבֵד כִּמְלַמֵּד בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי מְאֹד מְאֹד קָשׁורּ לַתַּלְמִידִים ומּוֹסֵר אֶת נַפְשִׁי עֲבוּרָם, אֲבָל יֵשׁ לִי תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לִי אִתּוֹ בְּעָיָה רְצִינִית – הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ גָּרָה בְּסָמוךְּ לְבֵיתִי, וַאֲנִי סוֹבֵל מֵהֶם כָּל מִינֵי הִתְנַכְּלֻיּוֹת וְהַפְרָעוֹת, וְלָכֵן אֲנִי לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתוֹ.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא טוֹב, אַךְ אֵינֶנִּי מַצְלִיחַ לְנַתֵּק אֶת הָרֶגֶשׁ מֵהַשֵּׂכֶל.
מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת:
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר תּוֹלְדוֹת כ”ו חֶשְׁוָן ה’תשע”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל גֵּרְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.
אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאֵין דָּבָר יוֹתֵר חָשׁוּב מִלִּהְיוֹת מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁזֶּה עוֹלֶה עַל הַכֹּל, כְּמַאֲמָרָם זַ”ל (בָּבָא בַּתְרָא ח:) עַל הַפָּסוּק (דָּנִיֵּאל י”ב) “וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לָעוֹלָם וָעֶד” – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת; וְהַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לִסְפֹּר אֶת הַכּוֹכָבִים, כִּי הֵם לְאֵין סְפֹר, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר אֶת גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁל מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁמַּחְדִּירִים בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִרְאַת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וּבִפְרָט עַכְשָׁו שֶׁהָעֵרֶב רַב לָקְחוּ אֶת עַצְמָם לַעֲקֹר אֶת הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה מִנַּעֲרֵי וּמִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא עַכְשָׁו מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וּמַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּזְכוּתוֹ גְּדוֹלָה בַּשָּׁמַיִם, עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִסְפֹּר אֶת הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְפֹּר אֶת הַכּוֹכָבִים.
אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמְּלַמֵּד צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סַבְלָנוּת לַתַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ”ם (פֶּרֶק ב’ מֵהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, הֲלָכָה ג’) מְלַמֵּד הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהוּא מַנִּיחַ הַתִּינוֹקוֹת וְיוֹצֵא אוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מְלָאכָה אַחֶרֶת עִמָּהֶן אוֹ שֶׁהוּא מִתְרַשֵּׁל בְּלִמּוּדָן – הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר עוֹשֶׂה מְלֶאכֶת הַשֵּׁם רְמִיָּה, לְפִיכָךְ אֵין רָאוּי לְהוֹשִׁיב מְלַמֵּד אֶלָּא בַּעַל יִרְאָה מָהִיר לִקְרוֹת וּלְדַקְדֵּק.
וְכֵן מוּבָא בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֵה דֵּעָה, סִימָן רמ”ה, סְעִיף ט”ז) וְאֵין לַמְלַמֵּד לִנְעֹר בַּלַּיְלָה יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָצֵל בַּיּוֹם לִלְמֹד, וְכֵן לֹא יִתְעַנֶּה אוֹ לַעֲצֹר בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה אוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים גּוֹרְמִים שֶׁלֹּא יוּכַל לִלְמֹד הֵיטֵב וְכָל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה וּמְסַלְּקִין לֵיהּ.
וְלָכֵן כָּל מְלַמֵּד צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל דְּבָרִים אֵלּוּ מְאֹד מְאֹד.
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָסוּר לַמְלַמֵּד לִשְׂנֹא יֶלֶד אֶחָד, שֶׁזֶּה לֹא אֱנוֹשִׁי וְלֹא עַל פִּי הַהֲלָכָה, וּמַה גַּם אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הַתַּלְמִיד חַיָּב שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ מִתְנַכְּלִים אֵלֶיךָ:
הֲרֵי זוֹ רִשְׁעוּת וְאַכְזָרִיּוּת לְהִתְנַהֵג כָּכָה עִם תַּלְמִיד, וְלָכֵן כַּלֵּךְ מֵהַנְהָגָה מְשֻׁנָּה זוֹ וְכוּ’ וְכוּ’, מְלַמֵּד צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת כָּל הַתַּלְמִידִים וְלַעֲזרֹ לְכֻלָּם יַחַד לְהִתְעַלּוֹת בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה.
אֲנִי מְאֹד מְקַוֶּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּהְֶיה לְךָ סַבְלָנוּת לַתַּלְמִידִים, וְתִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת, כְּמַאֲמָרָם זַ”ל (עֵרוּבִין נד:) רַבִּי פְּרִידָא הֲוָה לֵיהּ הַהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה תָּנֵי לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה זִמְנֵי וּגְמַר [לְרַבִּי פְּרִידָא הָיָה תַּלְמִיד קְשֵׁה הֲבָנָה, שֶׁהָיָה מַצְלִיחַ לִתְפֹּס אֶת הֶסְבֵּרָיו שֶׁל הָרַב רַק בְּתֹם חֲזָרָה שֶׁל 400 פְּעָמִים].
יוֹמָא חַד בְּעִוָּה לְמִלְּתָא דְּמִצְוָה תַּנָּא לֵיהּ וְלָא גָּמַר [בְּאֶחָד הַיָּמִים, נִדְרָשׁ רַבִּי פְּרִידָא לִדְבַר מִצְוָה קֹדֶם הַשִּׁעוּר. טֶרֶם הַיְצִיאָה, שָׁנָה לַתַּלְמִיד, כְּהֶרְגֵּלוֹ, אֶת לִמּוּדוֹ בְּמֶשֶׁךְ 400 פְּעָמִים, רַק שֶׁהַפַּעַם הַתַּלְמִיד לֹא הֵבִין]. אָמַר לוֹ הָאִדָּנָא מַאי שְׁנָא [שָׁאַל רַב פְּרִידָא: מַדּוּעַ הַיּוֹם לֹא הֵבַנְתָּ?] אָמַר לוֹ מִדְּהַהַיָּא שַׁעֲתָא דְּאָמְרוּ לֵיהּ לְמַר, אִיכָּא מִלְּתָא דְּמִצְוָה, אַסְחַאי לְדַעְתָּאֵי, וְכֹל שַׁעֲתָא אָמֵינָא הַשְׁתָּא קָאֵי מַר הַשְׁתָּא קָאֵי מַר [אָמַר הַתַּלְמִיד: מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהֵבַנְתִּי כִּי אַתָּה צָרִיךְ לָצֵאת, הֻסְּחָה דַּעְתִּי וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי בְּכֹל רֶגַע, עַכְשָׁו יֵצֵא הָרַב, עַכְשָׁו יֵצֵא הָרַב, וְטִירָדָה זוֹ מָנְעָה מִמֶּנִּי לְהָבִין אֶת הַהֶסְבֵּר]. אָמַר לוֹ הַב דְּעִתֶּיךָ, וְאַתְנִי לִיךְ. הָדַר תַּנָּא לֵיהּ ד’ מֵאָה זִמְנֵי אַחֲרֵנִי [אָמַר לוֹ רַבִּי זֵירָא, תִּתְרַכֵּז, וְאַסְבִּיר לְךָ. וְאָכֵן שָׁב רַבִּי פְּרִידָא וְשָׁנָה לוֹ אֶת תַּלְמוּדוֹ בְּמֶשֶׁךְ 400 פְּעָמִים נוֹסָפוֹת].
נָפְקָא בַּת קָלָא וְאָמְרָה לוֹ: נִיחָא לִיךְ דְּלֵיסְפוּ לָךְ ד’ מֵאָה שְׁנֵי אוֹ דְּתִזַּכּוּ אֶת וְדֶרֶךְ לְעָלְמָא דְאָתֵי [יָצְאָה בַּת קוֹל וְהִכְרִיזָה: הַאִם תִּרְצֶה בִּשְׂכָרְךָ רַבִּי פְּרִידָא, לְהַאֲרִיךְ יָמִים עַד גִּיל 400 שָׁנִים, אוֹ שֶׁתִּזְכּוּ אַתָּה וְדוֹרְךָ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא?] אָמַר דְּנִזְכּוֹ אֲנָא וּדְרַי לְעָלְמָא דְאָתֵי [בָּחַר רַבִּי זֵירָא בְּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה, כְּלוֹמַר בְּנַחֲלַת הָעוֹלָם הַבָּא, לוֹ וְלִבְנֵי דּוֹרוֹ].
אָמַר לָהֶן הקב”ה: תְּנוּ לוֹ זוֹ וְזוֹ [אָמַר הקב”ה לַמַּלְאָכִים, תְּנוּ לוֹ גַּם אֶת הַאֲרָכַת הַיָּמִים, וְגַם אֶת נַחֲלַת הָעוֹלָם הַבָּא לוֹ וְלִבְנֵי דּוֹרוֹ] (מַסֶּכֶת עֵירוּבִין, נד).
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַכְנִיס בְּךָ דַּעַת וְשֵׂכֶל, וְעַל יְדֵי זֶה תַּצְלִיחַ עִם הַתַּלְמִידִים.
הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם
