שְׁאֵלָה:
מֵאֵת רִנָּה:
שָׁלוֹם וּבְרָכָהּ.
יֵשׁ לִי יַלְדָּה בַּת אַחַת-עֶשְֵׂרה שֶׁלָּאַחֲרוֹנָה אוֹמֶרֶת דְּבָרִים תְּמוּהִים – הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא רוֹצָה לָלֶכֶת עִם מִכְנָסַיִם קְצָרוֹת, וְשֶׁכְּבָר מִגִּיל קָטָן הִיא רָצְתָה לִהְיוֹת חִלּוֹנִית, שֶׁבָּא לָהּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִיא רוֹצָה, לָלֶכֶת עִם מִי שֶׁהִיא רוֹצָה, לִרְאוֹת טֵלֵוִיזְיָה, לְשׁוֹטֵט בָּאִינְטֶרְנֵט וְכו’ּ.
אֲנִי מַקְפִּידָה שֶׁהִיא תִּתְלַבֵּשׁ בִּצְנִיעוּת עַל-פִּי הַהֲלָכָה, אַךְ הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא רוֹצָה לִלְבֹּשׁ חֲצָאִיוֹּת קְצָרוֹת יוֹתֵר, וְחֻלְצוֹת בְּלִי צַוָאּרוֹן.
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג אִתָּהּ:
מִצַּד אֶחָד אולַּי אִם אַרְשֶׁה לָהּ לְהִתְלַבֵּשׁ בִּבְגָדִים קְצָת יוֹתֵר אָפְנָתִיִיּם, הַיֵצֶּר הָרַע שֶׁלָּהּ יֵרָגַע, אַךְ אולַּי יִקְרֶה לְהֵפֶךְ וְהִיא תִּשָּׁאֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְבִגּודּ הָָאפְנָתִי.
פַּעַם אַחַת הִיא אָמְרָה לִי שֶׁכָּל הַהַקְפָּדוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרְמוֹת לָהּ רָצוֹן לִלְבֹּשׁ מִכְנָסַיִם, וַאֲנִי אוֹבֶדֶת עֵצוֹת:
הַאִם צְרִיכִים לְהַצִּיב לָהּ גְּבוּלוֹת בְּרוּרִים מִבְּלִי לְהִתְיַחֵס לִדְבָרֶיהָ, אוֹ שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְגַּמֵּשׁ אִתָּהּ קְצָת וְלִקְנוֹת לָהּ אֶת הַבְּגָדִים שֶׁהִיא רוֹצָה:
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר כִּי תָבוֹא, ט”ז אֱלוּל ה’תשע”ג.
שָׁלוֹם רַב אֶל רִנָּה תִּחְיֶה לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
אָסוּר לָלֶכֶת עִם יְלָדִים בְּיָד קָשָׁה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, כִּי אַחֶרֶת הֵם יִמְרְדוּ וְיֵלְכוּ בְּכִוּוּן אַחֵר, וְרַבֵּנוּ זַ”ל הִזְהִירָנוּ מְאֹד מְאֹד עַל דָּבָר זֶה, לֹא לְהַרְבִּיץ לִילָדִים, וְלֹא לָלֶכֶת אִתָּם בְּיָד קָשָׁה בְּשׁוּם פָּנִים וָאפֶֹן, רַק בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה וְהַסְבָּרָה וַהֲבָנָה וְכוּ’ וְכוּ’.
וְעַל כֻּלָּם שֶׁצְּרִיכִים הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת וּדְמָעוֹת לִשְׁפֹּךְ כַּמַּיִם בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה עַל הַצְלָחַת הַיְלָדִים.
חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מְסַפְּרִים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה פֶּרֶק י”ח) מַעֲשֶׂה בְּכהֵֹן אֶחָד שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם בְּסֵתֶר, וְהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחַת, שִׁשָּׁה זְכָרִים וְאַרְבַּע נְקֵבוֹת, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִתְפַּלֵּל וּמִשְׁתַּטֵּחַ וּמִתְחַנֵּן וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּמְלַחֵךְ בִּלְשׁוֹנוֹ עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא אֶחָד מֵהֶן לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָּבָר מְכֹעָר.
מֶה הָיָה עוֹשֶׂה:
בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מַכְנִיסָן לְבַיִת פְּנִימִי, וְיָשַׁב וּמְשַׁמְּרָן בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, וּמִתְפַּלֵּל וּמִשְׁתַּטֵּחַ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּמְלַחֵךְ בִּלְשׁוֹנוֹ עָפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד מֵהֶן בָּא לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָּבָר מְכֹעָר.
אָמְרוּ, לֹא יָצָאת אוֹתָהּ שָׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְּשָׁה, עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא וְהֶעֱלָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִבָּבֶל, וְהֶעֱלָה אֹתוֹ כּהֵֹן עִמָּהֶם, לֹא נִכְנַס אֹתוֹ כּהֵֹן לְבֵית עוֹלָמוֹ, עַד שֶׁרָאָה כּהֲֹנִים גְּדוֹלִים וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה מִבָּנָיו וּמִבְּנֵי בָּנָיו עַד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס אוֹתוֹ כֹּהֵן לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (תְּהִלִּים ל”ז ג’) “בְּטַח בַּהוי”ה וַעֲשֵׂה טוֹב” וְגוֹ’.
שָׁאֲלוּ אֶת הַגָּאוֹן הָאֱלקִֹי הַבַּעַל ‘חֲתַם סוֹפֵר’ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אֵיךְ זָכָה לְבָנִים וּבָנוֹת כָּל כָּךְ מֻצְלָחִים: עָנָה וְאָמַר:
בְּכָל לַיְלָה בְּעֵת תִּקּוּן חֲצוֹת מִלֵּאתִי אֶת הַכּוֹס עִם דְּמָעוֹת, וְהִתְפַּלַּלְתִּי עַל הַצְלָחַת יְלָדַי, וְכָךְ זָכִיתִי לָזֶה.
וְכֵן מְסֻפָּר מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה יְלָדִים, וְכֻלָּם הָיוּ מֻצְלָחִים וּבַעֲלֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ גָּדוֹל, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ:
אֵיךְ זָכִיתָ לִילָדִים טוֹבִים כָּאֵלּוּ: עָנָה וְאָמַר: מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁהֵם צָמְחוּ לִי עַל הָעֵץ:
כָּל לַיְלָה שָׁפַכְתִּי דְּמָעוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִלֵּאתִי אֶת הַכִּפָּה שֶׁלִּי עִם הַדְּמָעוֹת, וְאַחַר כָּךְ רָחַצְתִּי אֶת פָּנַי עִם הַדְּמָעוֹת וְכוּ’, עַד שֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת מֵהֶם מַה שֶּׁרָאִיתִי וְכוּ’.
יָדוּעַ שֶׁפַּעַם בָּאָה אִמָּא אֶל הֶחָפֵץ חַיִּים זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וּבִקְּשָׁה בְּרָכָה עֲבוּר יְלָדֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עָנָה וְאָמַר:
עִם בְּרָכָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁהַיְלָדִים יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים:
צְרִיכִים לְהַשְׁקִיעַ בָּהֶם, וְהָעִקָּר לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַצְלָחַת הַיְלָדִים, וְזֶה מוֹעִיל מְאֹד מְאֹד, כִּי תְּפִלַּת הָאִמָּא עַל יְלָדֶיהָ עוֹשָׂה רֹשֶׁם בַּשָּׁמַיִם, וְהוֹצִיא מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ תְּהִלִּים יָשָׁן נוֹשָׁן שֶׁהָיוּ הַדַּפִּים מְנֻפָּחִים עִם הֲמוֹן כְּתָמִים וְכוּ’, וְזֶה הָיָה מֵרֹב דְּמָעוֹת שֶׁל הָאִמָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהִתְפַּלְּלָה עָלָיו, וְהֶרְאָה אֶת זֶה לָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ:
אַתְּ רוֹאָה, זֶה הַתְּהִלִּים שֶׁל הָאִמָּא שֶׁלִּי שֶׁהִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל עָלַי.
רוֹאִים מִכָּל זֶה שֶׁעִקַּר הַצְלָחַת הַיְלָדִים זֶה רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה, וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאִשָּׁה שֶׁמִּתְפַּלֶּלֶת עַל הַצְלָחַת יְלָדֶיהָ, וּבְוַדַּאי תְּפִלַּת הָאָבוֹת עַל הַבָּנִים מוֹעִילָה מְאֹד מְאֹד.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ שֶׁיִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי תַּשְׂכִּילִי ותַצְלִיחִי.
הַמְאַחֵל לָךְ כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה
