שְׁאֵלָה:
מֵאֵת מִרְיָם:
שָׁלוֹם לְמֹוֹהָרֹא”ש שְׁלִיטָ”א, (זַ”ל).
מְדַבְּרִים עכַשְָׁו בְּכָל הָאָרֶץ שֶׁמֻּכְרָחִים לְחַסֵּן אֶת הַיְלָדִים נֶגֶד מַחֲלַת הַפּוֹלְיוֹ, וְאוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה לִילָדָיו אֶת הַחִסּוּן – הוּא מְסַכֵּן אוֹתָם.
מַה דַּעְתְּכֶם בָּעִנְיָן:
ומָּה אָנוּ הַהוֹרִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לִילָדֵינו שְׁמִירָה, וְשֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לָהֶם כָּל רַע:
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר כִּי תָבוֹא, ט”ו אֱלוּל ה’תשע”ג.
שָׁלוֹם רַב אֶל מִרְיָם תִּחְיֶה לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
אֶת זֶה צְרִיכִים לִשְׁאלֹ אֶת רוֹפֵא הַיְלָדִים הַפְּרָטִי שֶׁלָּכֶם, וְאִם הוּא אוֹמֵר שֶׁצְּרִיכִים – אֲזַי רְאִי לְחַסֵּן אֶת הַיְלָדִים.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוֹמֵר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, יִשְׁמרֹ אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֶחְלוּ בְּשׁוּם מַחֲלָה וְיִהְיוּ בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים.
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים בְּאִם הָאַבָּא וְהָאִמָּא מִתְפַּלְּלִים בְּכָל יוֹם עַל הַצְלָחַת יַלְדֵיהֶם, כִּי תְּפִלַּת הַהוֹרִים עַל הַיְלָדִים הִיא מְאֹד מְקֻבֶּלֶת בַּשָּׁמַיִם, וּבִפְרָט הָאִמָּא – כְּשֶׁהִיא מִתְפַּלֶּלֶת בְּעֵת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת עַל יְלָדֶיהָ, הַתְּפִלּוֹת הָאֵלּוּ מְאֹד מְקֻבָּלוֹת בַּשָּׁמַיִם.
וְלָכֵן כָּל אִשָּׁה צְרִיכָה מְאֹד מְאֹד לְהַקְפִּיד בְּעֵת שֶׁמַּדְלִיקָה אֶת הַנֵּרוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל בְּרִיאוּת הַיְלָדִים וְהַצְלָחָתָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְאָסוּר לְהִתְרַשֵּׁל בָּזֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר מַה תְּפִלָּה שֶׁל אִמָּא עַל יְלָדֶיהָ עוֹשָׂה בַּשָּׁמַיִם.
וְכַמָּה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הִתְפָּאֲרוּ שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ אֶל מַדְרֵגָתָם אֶלָּא עַל יְדֵי תְּפִלַּת אִמָּם שֶׁשָּׁפְכָה דְּמָעוֹת כַּמַּיִם עַל הַצְלָחָתָם הַגַּשְׁמִית וְהָרוּחָנִית, וְשָׁמַעְנוּ מֵרַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁאָמַר, שֶׁתָּמִיד כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַזְכִּירִים אוֹתוֹ נַזְכִּיר גַּם אֶת שֵׁם אִמּוֹ – רַבִּי נַחְמָן בֶּן פֶיְגֶּא, כִּי בְּעֵת הַהֵרָיוֹן עִמּוֹ אִמּוֹ הִתְפַּלְּלָה עָלָיו הַרְבֵּה הַרְבֵּה בְּצִיּוּן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, וְכֵן אַחַר שֶׁנּוֹלַד הָיָה דַּרְכָּהּ לְהָבִיא אוֹתוֹ בַּעֲרִיסָה בְּכָל יוֹם לְצִיּוּן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ וְשָׁם הִתְפַּלְּלָה הַרְבֵּה עַל הַצְלָחָתוֹ.
וּמְסֻפָּר שֶׁפַּעַם בָּא יְהוּדִי אֶל הֶחָפֵץ חַיִּים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה עַל יְלָדָיו שֶׁיַּצְלִיחוּ, אֲזַי אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:
עִם בְּרָכָה אַתֶּם רוֹצִים לְהַצְלִיחַ עִם הַיְלָדִים:
וְהוֹצִיא מֵאֲרוֹנוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁקִּבֵּל יְרֻשָּׁה מֵאִמּוֹ, וְהַסֵּפֶר הָיָה נָפוּחַ מֵרֹב דְּמָעוֹת שֶׁאִמּוֹ שָׁפְכָה בּוֹ, וְהָיוּ הַדַּפִּים מָלֵא כְּתָמִים מֵהַדְּמָעוֹת, וְהֶרְאָה לַיְּהוּדִי הַזֶּה אֶת הַתְּהִלִּים, וְאָמַר לוֹ:
אַתָּה רוֹאֶה, זֶה סֵפֶר הַתְּהִלִּים שֶׁל אִמִּי שֶׁשָּׁפְכָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּמָעוֹת עַל הַצְלָחָתִי, וְזֶה מַה שֶּׁעָזַר לִי לְהַצְלִיחַ בַּחַיִּים.
הַיְנוּ כִּי תְּפִלַּת אָבוֹת עַל בָּנִים – מְאֹד מְקֻבֶּלֶת בַּשָּׁמַיִם.
אַשְׁרֵי הַהוֹרִים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים תָּמִיד עַל יַלְדֵיהֶם שֶׁיַּצְלִיחוּ, וְאָז נָכוֹן יִהְיֶה לִבָּם בָּטוּחַ שֶׁיַּצְלִיחוּ.
הַמְאַחֵל לָךְ כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה