שְׁאֵלָה:
מֵאֵת נָטָלִי:
שָׁלוֹם לַצַּדִּיק.
בְּנִי מִתְקָרֵב לְגִיל חָמֵשׁ, ומִּכֵּיוָן שֶׁבַּיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ אֵין תַּלְמוּד-תּוֹרָה וְיֵשׁ רַק גַּנִּים דָּתִיִּים, הִכְנַסְנוּ אוֹתוֹ לְתַּלְמוּד-תּוֹרָה בַּיִּשּׁוּב הַסָּמוּךְ.
אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁמֵּאָז שֶׁהַיֶלֶּד הִתְחִיל לִלְמֹד שָׁם, הוּא נַעֲשָׂה יוֹתֵר אַלִּים, גַּם בְּהִתְנַהֲגוּת וְגַם בַּדִּבּוּר, וְהוּא אוֹמֵר מִלִּים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַר.
הוּא יֶלֶד מַקְסִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיָה מְעֹרָב בִּמְרִיבוֹת, אַךְ מֵאָז שֶׁהִתְחִיל לִלְמֹד שָׁם, בְּכָל יוֹם הוּא חוֹזֵר הַבַּיְתָה ומִּתְלוֹנֵן שֶׁהִרְבִּיצו לוֹ.
בִּגְלַל כָּל הַסִּבּוֹת הָאֵלּוּ אֲנִי שֹׁוקֶלֶת לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִשָּׁם ולְּהַעֲבִיר אוֹתוֹ לְגַן-חוֹבָה דָּתִי בַּיִּשּׁוּב שֶׁלָּנו.
ּאֶשְׂמַח לַעֲצַתְכֶם.
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר נִצָּבִים וַיֵּלֵךְ כ”א אֱלוּל ה’תשע”ג
שָׁלוֹם רַב אֶל נָטָלִי תִּחְיֶה לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
אַתְּ צְרִיכָה לִדְאֹג שֶׁהַבֵּן שֶׁלָּךְ יִהְיֶה בְּמָקוֹם שֶׁהֲכִי מַתְאִים לוֹ, וְשֶׁהוּא יִהְיֶה מְרֻצֶּה וְשָׂמֵחַ, וְאַל תַּעֲשִׂי שׁוּם עֵסֶק מִזֶּה כְּדֵי שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יַעֲשֶׂה מִזֶּה עֵסֶק, כִּי לִפְעָמִים אִם הַהוֹרִים עוֹשִׂים מֵאֵיזֶה דָּבָר עֵסֶק, אָז הַבֵּן מְשַׂחֵק עַל זֶה וְכוּ’.
הוּא בְּסַךְ הַכֹּל בְּגִיל חָמֵשׁ, וְלָכֵן תִּרְאוּ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר הֲכִי טוֹב בִּשְׁבִילוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר לָכֶם שֶׁתִּרְווּ רֹב נַחַת דִּקְדֻשָּׁה מִמֶּנּוּ.
הַמְאַחֵל לָךְ כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה