שְׁאֵלָה:
מֵאֵת מָרְדְּכַי:
לִכְבוֹד מוֹהֲרָא”שׁ שְׁלִיטָ”א (זַ”ל).
אֲנִי מְכַהֵן כְּמַשְׁגִּיחַ בַּיְשִׁיבָה, וּמִדֵּי פַּעַם אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר לִפְנֵי הַבַּחוּרִים שִׂיחַת מֻסָּר.
עַל אֵיזֶה נְקֻדּוֹת הֲכִי חָשׁוּב לְדַבֵּר עִם בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה:
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שֵׁנִי ה’ תִּשְׁרֵי בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׂוֹר ה’תשע”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל מָרְדְּכַי נֵרוֹ יָאִיר לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.
הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁצְּרִיכִים לְהַכְנִיס בַּתַּלְמִידִים זוֹ מִדַּת הַשִּׂמְחָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה אֲזַי יֵשׁ בַּכִּתָּה אֲוִירָה שֶׁל רְגִיעָה, וְאָסוּר לְהַכְנִיס אֵימָה יְתֵרָה בַּתַּלְמִידִים, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁהָעֵרֶב רַב אוֹרְבִים עַל כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה לְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַיַּהֲדוּת (הָיֹה לֹא תִּהְיֶה) וּלְהַרְחִיקָהּ מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלָכֵן צְרִיכִים לָלֶכֶת עִם כָּל תַּלְמִיד רַק בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה, וּלְהַחְדִּיר בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּלְדַבֵּר אִתּוֹ הַרְבֵּה מִקִּיּוּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת שִׂמְחָה, סִימָן א’) כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה בְּשִׂמְחָה בְּיָדוּעַ שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם עִם אֱלקָֹיו, וְאֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁרוּיָה רַק הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים א’, ט”ז) “עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ”.
הַדָּבָר הַשֵּׁנִי שֶׁצְּרִיכִים לְהַחְדִּיר בַּתַּלְמִידִים – הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, שֶׁעַל זֶה הִקְפִּיד רַבֵּנוּ זַ”ל יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְאָמַר (שִׂיחוֹת הָרַ”ן, סִימָן כ”ט) שֶׁכָּל בַּר יִשְׂרָאֵל מְחֻיָּב לִלְמֹד בְּכָל יוֹם הֲלָכָה, לָדַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָּהּ, וְאָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם (מִשְׁלֵי כ”ב, ו’) “חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה”, וְרַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק ב’, סִימָן י”ב) כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, יוּכַל לִפֹּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים, וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם.
וְיֵשׁ שֶׁקִּלְקְלוּ הַרְבֵּה, כְּגוֹן הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד הַמְפֻרְסָמִים, שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם, וְהַכֹּל הָיָה עַל יְדֵי חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם.
וְעִקַּר הַיַּהֲדוּת הוּא רַק לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ, רַק אִם יֵשׁ בָּזֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה, וְאִם לָאו לָאו, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם.
וְאֵיךְ יוֹדְעִים מַה הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
אֶלָּא מוּבָא בַּזֹּהַר (אַחֲרֵי מוֹת ע”ג.) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרָיְתָא וְיִשְׂרָאֵל חַד הוּא.
וְלָכֵן בְּכָל דָּבָר צְרִיכִים לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה עַל פִּי הַהֲלָכָה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי הֲלָכָ”ה רָאשֵׁי תֵּבוֹת (תְּהִלִּים צ”ח ד’) הָ’רִיעוּ לַ’הֲוָיָ”ה כָּ’ל הָ’אָרֶץ, כִּי כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד הֲלָכָה, מִתְגַּלֶּה לוֹ שֶׁכָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה – דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, הֵם לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, כִּי יֵשׁ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט הֲלָכוֹת, וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה כח:) כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת – מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (חֲבַקּוּק ג’, ו’) “הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ”, אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת.
הַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי – צְרִיכִים לְהַחְדִּיר בַּתַּלְמִידִים אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וְהַשְׂכָּלוֹת כְּלָל, וְרַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן, חֵלֶק א’, סִימָן ס”ד) שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁבָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי שֶׁשָּׁם אֵין שׁוּם תֵּרוּץ כְּלָל, וְאָמַר מוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל (לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ג’, אוֹת ל”ו) שֶׁרַבֵּנוּ זַ”ל בְּגֹדֶל עַמְקוּת חָכְמָתוֹ הָעוֹלָה עַל הַכֹּל, אֵינוֹ מְיַשֵּׁב שׁוּם קֻשְׁיָא, רַק בְּגֹדֶל חָכְמָתוֹ גִּלָּה לָנוּ תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת עֲמֻקּוֹת וּרְחָבוֹת וְכוּ’, וְגִלָּה לָנוּ בָּהֶם גִּלּוּיִים נִפְלָאִים, וְהִסְבִּיר לָנוּ עַל יָדָם שֶׁקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לֵישֵׁב בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהִכְנִיס בָּנוּ דַּעַת לְהָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת כְּלָל, כִּי הוּא בְּגֹדֶל עֶצֶם הַשָּׂגָתוֹ גִּלָּה לָנוּ מֵאַיִן וּמֵהֵיכָן נִמְשָׁכִין אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּזֶה הַגּוּף בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ’, וְאִם בַּעַל שֵׂכֶל אֱמֶת אַתָּה, תִּרְאֶה וְתָבִין וְתַשְׂכִּיל מִן מוֹצֵא דָּבָר מַה מְּאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְהַשָּׂגוֹתָיו הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁהוּא הִשִּׂיג הָאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת כְּלָל, רַק בְּחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה וְהַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה גִּלָּה לָנוּ בְּדֶרֶךְ שֵׂכֶל נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְיַשֵּׁב כְּלָל לְבַל נֶהֱרַס לַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׁם לִרְצוֹת לַחְקֹר בָּזֶה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל.
אֲבָל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְיַשֵּׁב אֵיזֶה קֻשְׁיָא מֵאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמֶּחְקָרִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְיַשְּׁבָם עַל פִּי דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה, אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ שׁוּם תֵּרוּץ כְּלָל.
וַאֲזַי יָכוֹל לִגְרםֹ מִכְשׁוֹל יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם לְהַמְעַיֵּן שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיִּתְיַשֵּׁב אֶצְלוֹ הַדָּבָר.
וּבֶאֱמֶת עֲדַיִן אֵינוֹ מְיֻשָּׁב כְּלָל וּבְקַל יְכוֹלִין לִסְתֹּר הַתֵּרוּץ וְהָדְרָא קֻשְׁיָא לְדוּכְתָה בְּיֶתֶר עֹז, עַל כֵּן אֵין צְרִיכִין לְהַתְחִיל לְיַשֵּׁב קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי גָּבְהוֹ מִדַּעְתֵּנוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נ”ה) “כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם”; וְלָכֵן אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה הָעִקָּר אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וְהַשְׂכָּלוֹת כְּלָל, וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה חַי חַיִּים טוֹבִים וּנְעִימִים, וְאַף פַּעַם לֹא כְּדַאי לְהִכָּנֵס בְּשׁוּם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת שֶׁזֶּה רַק מְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁיּוֹצְאִים מֵהַדָּת רַחְמָנָא לִיצְלַן עַל יְדֵי זֶה.
הַדָּבָר הָרְבִיעִי – לְהַכְנִיס בָּהֶם אֶת סֵדֶר-דֶּרֶךְ-הַלִּמּוּד שֶׁל רַבֵּנוּ זַ”ל, שֶׁאָמַר (שִׂיחוֹת הָרַ”ן, סִימָן ע”ו):
בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד תּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִים לִלְמֹד הַרְבֵּה מְאֹד בְּכָל יוֹם, טוֹב לִלְמֹד בִּמְהִירוּת וְלִבְלִי לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה בְּלִמּוּדוֹ, רַק לִלְמֹד בִּפְשִׁיטוּת בִּזְרִיזוּת, וְלִבְלִי לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ הַרְבֵּה בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ מֵעִנְיָן לְעִנְיָן, רַק יִרְאֶה לְהָבִין הַדָּבָר בִּפְשִׁיטוּת בִּמְקוֹמוֹ.
וְאִם לִפְעָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין דָּבָר אֶחָד, אַל יַעֲמֹד הַרְבֵּה שָׁם וְיָנִיחַ אוֹתוֹ הָעִנְיָן וְיִלְמֹד יוֹתֵר לְהַלָּן.
וְעַל פִּי הָרֹב יֵדַע אַחַר כָּךְ מִמֵּילָא מַה שֶׁלֹּאהָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁיִּלְמַד כַּסֵּדֶר בִּזְרִיזוּת לְהַלָּן יוֹתֵר.
וְאָמַר: שֶׁאֵין צְרִיכִין בַּלִּמּוּד רַק הָאֲמִירָה לְבַד, לוֹמַר הַדְּבָרִים כַּסֵּדֶר, וּמִמֵּילָא יָבִין.
וְלֹא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ שֶׁיִּרְצֶה לְהָבִין תֵּכֶף וּמֵחֲמַת זֶה יִקְשֶׁה לוֹ הַרְבֵּה תֵּכֶף וְלֹא יָבִין כְּלָל, רַק יַכְנִיס מֹחוֹ בְּהַלִּמּוּד וְיאֹמַר כַּסֵּדֶר בִּזְרִיזוּת וּמִמֵּילָא יָבִין. וְאִם לֹא יָבִין תֵּכֶף – יָבִין אַחַר כָּךְ. וְאִם יִשָּׁאֲרוּ אֵיזֶה דְּבָרִים שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא יוּכַל לַעֲמֹד עַל כַּוָּנָתוֹ, מַה בְּכָךְ:
כִּי מַעֲלַת רִבּוּי הַלִּמּוּד עוֹלֶה עַל הַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲבוֹדָה זָרָה י”ט) לִגְמֹר וְהָדָר לִסְבֹּר וְאַף עַל גַּב דְּלָא יָדַע מַה קָּאָמַר, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קי”ט, כ’) “גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה”, כִּי עַל יְדֵי רִבּוּי הַלִּמּוּד שֶׁיִּלְמֹד בִּמְהִירוּת וְיִזְכֶּה לִלְמֹד הַרְבֵּה, עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַעֲבֹר כַּמָּה פְּעָמִים אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹמֵד, לְגָמְרָם וְלַחֲזֹר לְהַתְחִיל וּלְגָמְרָם פַּעַם אַחַר פַּעַם.
וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יָבִין בַּפַּעַם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי כָּל מַה שֶׁלֹּא הָיָה מֵבִין בַּתְּחִלָּה, כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין וְלַעֲמֹד עַל דִּבְרֵיהֶם, וּבְאֹפֶן כָּזֶה יְכוֹלִים לִלְמֹד הַרְבֵּה תַּנַּ”ךְ, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, בַּבְלִי יְרוּשַׁלְמִי תּוֹסֶפְתָּא, רַמְבַּ”ם טוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ וְכוּ’ וְכוּ’, וְזֶה מַכְנִיס חֵשֶׁק לַתַּלְמִידִים לִלְמֹד.
הַדָּבָר הַחֲמִישִׁי – שֶׁאַף פַּעַם לֹא יִתְעָרְבוּ בְּשׁוּם פּוֹלִיטִיקָה שֶׁל שֶׁקֶר, הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וַחֲבָל מְאֹד מְאֹד שֶׁבַּחוּרִים יִתְעָרְבוּ בְּמַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ח.) מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד; וְזֶה דָּבָר הֶכְרֵחִי מְאֹד מְאֹד בַּדּוֹר הַזֶּה לְהַרְחִיק אֶת הַנֹּעַר מִכָּל מִינֵי עִסְקֵי פּוֹלִיטִיקָה וּמִפְלָגוֹת וְכוּ’, שֶׁרַק גּוֹרְמִים פֵּרוּדִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה נִקְרָא ‘מִפְלָגָה’ עַל שֵׁם פֶּלֶג פֶּלֶג שֶׁמְּפַלְּגִים אֶת הָעָם עַל יְדֵי זֶה וְכוּ’ וְכוּ’, וְלָמָּה צְרִיכִים בַּחוּרִים צְעִירִים לְהִתְעָרֵב בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ:
אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּחְדִּיר בַּתַּלְמִידִים אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְקִיּוּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, וְלִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּלְתַקֵּן אֶת הַמִּדּוֹת, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נָתַן לָנוּ רַבֵּנוּ זַ”ל מַתָּנָה אֶת ‘סֵפֶר הַמִּדּוֹת’, וְאָמַר שֶׁהַסֵּפֶר הַזֶּה עָשָׂה אוֹתוֹ לִיהוּדִי, וְכֵן לְהַחְדִּיר בָּהֶם הַתְמָדָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר אֵין עֲרךְֹ אֵלֶיהָ.
הַמְאַחֵל לְךָ חֲתִימָה טוֹבָה
