שְׁאֵלָה:
מֵאֵת תָּמִי:
לִכְבוֹד מוֹהֲרָא”שׁ הַקָּדוֹשׁ, (זַ”ל). בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת יָלַדְתִּי בֵּן, וְהַבְּרִית אֲמוּרָה לְהִתְקַיֵּם בְּיוֹם שֵׁנִי הַקָּרוֹב. חָשַׁבְנוּ עַל הַשֵּׁם ‘יוֹסֵף חַיִּים’, ‘יוֹסֵף’ – עַל שֵׁם יוֹסֵף הַצַּדִּיק וְגַם כְּדֵי שֶׁהַשֵּׁם יוֹסִיף לָנוּ עוֹד יְלָדִים, וְ’חַיִּים’ – כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לַיֶּלֶד חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְגַם כְּדֵי לְכַבֵּד אֶת סָבִי זַ”ל שֶׁהָיָה נִקְרָא ‘חַיִּים’. אָמְנָם סָבִי נִפְטַר בְּגִיל שִׁבְעִים לְאַחַר סִבּוּךְ שֶׁהָיָה לוֹ בָּרֶגֶל, אַךְ הוּא הָיָה צַדִּיק בְּעִנְיְנֵי תְּפִלָּה, וְגַם בְּיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים הִתְעַקֵּשׁ לָלֶכֶת לִתְפִלָּה בְּמִנְיָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַל אַף הַמֶּרְחָק וְהַכְּאֵב. אֶשְׂמַח לְקַבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. תּוֹדָה!
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְסֵדֶר שֹׁפְטִים, ג’ אֱלוּל ה’תשע”ג.
שָׁלוֹם רַב אֶל תָּמִי תִּחְיֶה
לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר שֶׁהַבְּרִית תִּהְיֶה בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ, וְנִשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת מְשַׂמְּחוֹת תָּמִיד.
אֶחָד שֶׁנִּפְטַר בְּגִיל שִׁבְעִים יְכוֹלִים בְּקַלּוּת לָתֵת שֵׁם אַחֲרָיו, כִּי (אָבוֹת פֶּרֶק ה’) בֶּן שִׁבְעִים לְשֵׂיבָה, וְלֹא צְרִיכִים לַחְשֹׁשׁ כְּלָל.
הַשֵּׁם ‘יוֹסֵף חַיִּים’ זֶה שֵׁם טוֹב מְאֹד, וְכֵן תְּכַוְּנִי עַל הַבֶּן אִישׁ חַי זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, וְיַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם רֹב נַחַת דִּקְדֻשָּׁה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל יוֹצְאֵי חַלְצֵיכֶם.
בְּעִנְיַן שֵׁמוֹת וְכוּ’, צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר אֵיזֶה שֵׁמוֹת נוֹתְנִים לְהַיְלָדִים, כִּי הִנֵּה מָצִינוּ בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ז:) מְנָא לָן דִּשְׁמָא גָּרִים? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר קְרָא (תְּהִלִּים מ”ו) “לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת הֲוָיָ”ה אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ”, אַל תִּקְרָא שַׁמּוֹת אֶלָּא שֵׁמוֹת, וּמוּבָא בַּמָּהַרְשָׁ”א (שָׁם) שֶׁפְּעֻלַּת הֲוָיָ”ה נִמְשָׁכִים אַחַר הַשֵּׁם שֶׁל הָאָדָם שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם, וְלָכֵן צְרִיכִים תָּמִיד לָתֵת שֵׁם אַחַר אֵיזֶה צַדִּיק, כִּי כְּפִי הַשֵּׁם כָּךְ נִמְשָׁךְ נִשְׁמַת וּמַזַּל הַיְלָדִים, לָכֵן מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לָתֵת שֵׁם אַחַר צַדִּיק אוֹ אֶחָד מִשְּׁמוֹת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשִׁים, אוֹ הַנְּבִיאִים וְהַנְּבִיאוֹת וְכוּ’, שֵׁם תָּנָכִ”י, כַּמּוּבָא מֵהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶענְסְק זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ (נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ – בַּמִּדְבָּר) שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הוּא גָּזַר בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁיְּהֵא כָּךְ וְכָךְ שְׁמוֹת רְאוּבֵן וְכָךְ וְכָךְ שְׁמוֹת שִׁמְעוֹן, וְעַתָּה כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל אֵיזֶה אָדָם בָּעוֹלָם וְנוֹתְנִין לוֹ שֵׁם בְּשֵׁם צַדִּיק אֶחָד שֶׁהָיָה כְּבָר בָּעוֹלָם, זֶה גּוֹרֵם לָאִישׁ הַלָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן צַדִּיק מֵחֲמַת שֶׁנִּתְעוֹרֵר הָאוֹר שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵךְ שֶׁיִּהְיֶה לָךְ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנִי תַּשְׂכִּילִי וְתַצְלִיחִי.
הַמְאַחֵל לָךְ שַׁבַּת שָׁלוֹם וּכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה