שְׁאֵלָה:
מֵאֵת אֵלִיָּהוּ:
שָׁלוֹם לַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ.
יֵשׁ בַּחוּרִים אֲשֶׁר הוֹגִים בַּתּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, וּכְשֶׁמַּגִּיעִים סָמוּךְ וְנִרְאֶה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֵם מִשְׁתּוֹקְקִים לִנְסֹעַ אֶל רַבֵּנוּ זַ”ל אֶלָּא שֶׁאֵין לָהֶם פְּרוּטָה לְפָרְטָהּ.
הַאִם בִּכְגוֹן דָּא כְּדַאי לְאַפְשֵׁר לָהֶם לָצֵאת לַהֲפָצָה בְּמַהֲלַךְ חֻפְשַׁת בֵּין הַזְּמַנִּים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַחְסֹךְ כֶּסֶף עֲבוּר הַנְּסִיעָה:
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר כִּי תֵצֵא, ה’ אֱלוּל ה’תשע”ג.
שָׁלוֹם רַב אֶל אֵלִיָּהוּ תִּחְיֶה לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךָ.
מָה אֹמַר לְךָ, לִנְסֹעַ אֵצֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל אֵין דָּבָר יוֹתֵר גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ”ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ת”ה) הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתַי, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי זאֹת בְּמַתָּנָה, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ ראֹשׁ הַשָּׁנָה.
לֹא מִבַּעְיָא אַתֶּם כֻּלְּכֶם, בְּוַדַּאי תְּלוּיִין בְּראֹשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בְּראֹשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי; וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל לְעִנְיַן ראֹשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ (חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ת”ו) שֶׁיְּכוֹלִין אָז אֲנָשִׁים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן בְּשׁוּם אפֶֹן, אַף עַל פִּי כֵן בְּראֹשׁ הַשָּׁנָה יְכוֹלִין אֲפִלּוּ הֵם לְקַבֵּל תִּקּוּן.
אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ זַ”ל לֹא הָיָה יָכוֹל לְתַקְּנָם, אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים, כִּי אָמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּראֹשׁ הַשָּׁנָה עִנְיָנִים וְתִקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה גַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.
יְכוֹלִים לְקַיֵּם אֶת שְׁנֵיהֶם – הֵן לִלְמֹד תּוֹרָה, וְהֵן לָלֶכֶת לֶאֱסֹף כֶּסֶף עֲבוּר הַנְּסִיעָה לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל, וּלְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם (קֹהֶלֶת ז’ י”ח) “טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹקִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם”, אֶחָד לֹא סוֹתֵר אֶת הַשֵּׁנִי, וְלָכֵן יְכוֹלִים לָצֵאת לְהָפִיץ אוֹ לַעֲבֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֶּסֶף לִנְסעַֹ אֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל עַל ראֹשׁ הַשָּׁנָה, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַצְלִיחַ אֶת דַּרְכְּךָ, וְתִזְכֶּה לָבוֹא אֶל רַבֵּנוּ זַ”ל עַל ראֹשׁ הַשָּׁנָה, וּלְקַבֵּל אֶת תִּקּוּנָיו.
הַמְאַחֵל לְךָ כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה