שְׁאֵלָה:
מֵאֵת שָׂרָה:
שָׁלוֹם וּבְרָכָה לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת מוֹהֲרָא”שׁ שְׁלִיטָ”א (זַ”ל).
תּוֹדָה רַבָּה עַל כָּל הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁאַתֶּם נוֹתְנִים לָנוּ בְּכָל פְּרָט ופְּרָט בַּחַיִיּם – אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בִּלְעָדֶיהָ.
אֲנִי מוֹרָה בְּבֵית הַסֵּפֶר ‘בֵּית פֵיְיגֶא’ בְּוִילְיַאמְסְבְּוּרְג, ובִּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת לְגַבֵּי חִנּוךְּ הַבָּנוֹת בְּעִנְיַן צְנִיעוּת:
א. מֵאֵיזֶה גִּיל צָרִיךְ לְחַנֵּךְ אוֹתָן שֶׁאָסוּר לָגַעַת בְּבָנִים: וּמַה לְּגַבֵּי מִשְׁפָּחָה, כְּגוֹן: דּוֹדִים ובְּנֵי דּוֹדִים:
ב. מֵאֵיזֶה גִּיל צָרִיךְ לְחַנֵּךְ אוֹתָן שֶׁלֹּא יְשַׂחֲקוּ עִם בָּנִים אֲפִלּוּ בְּלִי נְגִיעָה:
ג. אֲנַחְנוּ לֹומְדֹות עִם הַבָּנֹות אֶת ‘סֵפֶר הַמִּדֹּות’ בְּנִגּוּן, וּמְפָרְשׁוֹת לָהֶן אֶת כַּוָּנַת הַדְּבָרִים בְּאִידִישׁ. כֵּיצַד עָלֵינוּ לִנְהֹג כַּאֲשֶׁר אָנוּ מַגִּיעוֹת לִמְקוֹמוֹת בָּהֶם מְדֻבָּר עַל נוֹשְׂאִים צְנועִּים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ: הַאִם לְדַלֵּג עַל הַסִּימָנִים הָאֵלּוּ לְגַמְרֵי, אוֹ שֶׁכֵּן לִקְרֹא אוֹתָם וְלֹא לְהַסְבִּיר:
אֲנִי וְהַתַּלְמִידוֹת מִתְפַּלְּלוֹת בְּכָל יוֹם לִבְרִיאותְּכֶם.
תּוֹדָה רַבָּה.
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שְׁלִישִׁי מָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם הַשֵּׁם [ו’] י”ג תִּשְׁרֵי ה’תשע”ד
שָׁלוֹם רַב אֶל שָׂרָה תִּחְיֶה לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
אֵין אַתְּ יְכוֹלָה לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר אֶת גֹּדֶל הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לָךְ שֶׁאַתְּ מְחַנֶּכֶת בְּבֵית סֵפֶר אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט שֶׁהַבֵּית סֵפֶר הוּא עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זַ”ל.
אַתְּ צְִריכָה לָדַעַת שֶׁמַּה שֶּׁפָּחוֹת מְדַבְּרִים מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ עִם הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים וְכוּ’ – יוֹתֵר בָּרִיא בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, רַק כְּשֶׁהַבָּנוֹת נַעֲשׂוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלוֹת מִגִּיל תֵּשַׁע וְהָלְאָה, אָז יְכוֹלִים לְדַבֵּר אִתָּן, וְגַם כֵּן בַּעֲדִינוּת וְלֹא לָשִׂים אֶת הַדָּגֵשׁ דַּוְקָא עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר אֶצְלָן הַהֶפֶךְ.
ְבְּעִנְיַן הַלִּמּוּדִים וְכוּ’, כְּשֶׁבָּאִים לִלְמֹד מִדְּבָרִים צְנוּעִים וְכוּ’, צְרִיכִים לְדַלֵּג עַל זֶה.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר שֶׁתַּצְלִיחוּ בְּגָדוֹל לְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁתָּמִיד יְדַבְּרוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אִם מַרְגִּילִים בָּזֶה אֶת הַיְלָדִים בִּימֵי קַטְנוּתָם, אֲזַי תָּמִיד יִתְחַזְּקוּ כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ, כִּי יֵדְעוּ שֶׁהַמָּקוֹם הֲכִי בָּטוּחַ זֶה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְשֶׁמַּרְגִּילִים אוֹתָם לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגִּיל צָעִיר, אָז מַמְשִׁיכִים כָּךְ אֶת זֶה עַל כָּל הַחַיִּים.
הַמְאַחֵל לָךְ חַג שָׂמֵחַ וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה