שְׁאֵלָה:
מֵאֵת גִּידִי:
הַחַיִּים וְהַשָּׁלֹום וִּבְרכַּת בְִּריאוּת אֵיתָנָה לַָרב שְׁלִיטָ”א (זַ”ל), וִיהִי-ָרצֹון שֶׁתִּזְכּוּ לְהַמְשִׁיךְ לְהָפִיץ אֶת שֶׁפַע מַעְיְנוֹתֵיכֶם חוּצָה.
תְּחִלָּה אֲנִי בָּא לְהַכִּיר טוֹבָה וּלְהוֹדוֹת עַל סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּבִמְיֻחָד עַל הַסֵּפֶר ‘אֲשֶׁר בַּנַּחַל’ – דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הֵם לִי לְעֵינַיִם, וּמְסַיְּעִים לִי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יַעֲבֹר יוֹם מִבְּלִי לִקְרֹא בְּמִכְתָּבִים אֵלּו.
ּכָּעֵת אֲסַפֵּר כִּי עָלַי וְעַל רַעְיָתִי עוֹבְרִים צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ מִילָדֵינוּ שֶׁיִּחְיוּ.
שְׁנֵי הַבָּנִים הַגְּדוֹלִים שֶׁלָּנוּ, הָאֶחָד בֶּן תֵּשַׁע וְהַשֵּׁנִי בֶּן שֵׁשׁ גּוֹרְמִים לָנוּ צַעַר רַב – אֶחָד צוֹעֵק עַל כָּל דָּבָר שֶׁאֵינֶנּוּ לִשְׂבִיעוּת רְצוֹנוֹ, וְהַשֵּׁנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַלִּימוּת קָשָׁה כְּלַפֵּי אָחִיו וְלִפְעָמִים עַל גְּבוּל סַכָּנָה בַּגּוּף.
הַבֵּן הַגָּדוֹל גַּם אוֹמֵר שֶׁהוּא לֹא מַרְגִּישׁ מְחֻבָּר לְיַהֲדוּת, וכְּשֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ זֶה מַפְחִיד אוֹתָנוּ וְגוֹרֵם לָנוּ חֲלִישׁוּת הַדַּעַת גְּדוֹלָה.
הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ הִיא דֶּרֶךְ שֶׁל נְעִימוּת וַעֲדִינוּת, אַךְ הֵם מִתְנַהֲגִים בְּאַלִּימוּת וְכַעַס.
אֲצַיֵּן כִּי אָנוּ מִצִּדֵּנוּ מְנַסִּים לִשְׁמֹר עַל אִפּוּק ומַּעֲנֶה רַךְ, לְהִתְרַחֵק מֵהַכַּעַס ולְּהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם עַל הַיְלָדִים.
כְּמוֹ-כֵן מָסַרְנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ לָקַחַת אוֹתָם לְצִיּוּן רַבֵּנוּ, וְהֵם זָכוּ לוֹמַר אֶת הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי עַל צִיוּנּוֹ הַקָּדוֹשׁ.
הַאִם יֵשׁ עֵצָה עֲבוּרֵנו כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת הַיָגּוֹן לְשִׂמְחָה תֵּכֶף ומִּיָד:
וּמֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רֹגַע וְשַׁלְוָה בַּבַּיִת וְלֹא יַמְשִׁיכוּ הַמַּאֲבָקִים הַמַּתִּישִׁים וְהַמְבַזִּים לִהְיוֹת מְנָת חֶלְקֵנו:
שׁוּב תּוֹדָה.
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר נֹחַ כ”ה תִּשְׁרֵי ה’תשע”ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל גִּידִי נֵרוֹ יָאִיר לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.
אֲנִי מֻכְרָח לְהַגִּיד לְךָ שֶׁלִּילָדִים צְרִיכִים סַבְלָנוּת כָּל כָּךְ חֲזָקָה מַמָּשׁ “עֲצַבִּים שֶׁל פְּלָדָה” בְּלִי שׁוּם גֻּזְמָא כְּלָל, כִּי טֶבַע שֶׁל יְלָדִים כְּשֶׁהֵם רוֹאִים שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְנַצֵּח אֶת הַהוֹרִים, הֵם יַעֲשׂוּ אֶת זֶה בְּקַלּוּת, כִּי זֶה חֵלֶק מֵהַכֵּיף שֶׁל טִבְעֵי בְּנֵי אָדָם לְנַצֵּחַ אֶת הַזּוּלַת, וְזֶה מַתְחִיל עִם הַיְלָדִים בַּבַּיִת וּמִסְתַּיֵּם בַּחוּץ, בַּקְּהִלָּה וְכוּ’ וְכוּ’, הַצַּד הַשֵּׁנִי רוֹצֶה תָּמִיד לִרְאוֹת אֶת הַחֻלְשָׁה שֶׁל הַשֵּׁנִי וְחוֹשֵׁב שֶׁהוֹלֵךְ לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ וְכוּ’, וְזֶה מַתְחִיל עִם הַיְלָדִים – כְּשֶׁהֵם רוֹאִים שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהוֹצִיא אֶת הַסַּבְלָנוּת וְהַשְּׁפִיּוּת מֵהַהוֹרִים, הֵם יַעֲשׂוּ אֶת זֶה בְּכֵיף וְכוּ’, אַף שֶׁזֶּה לֹא מוּבָן עַל פִּי שֵׂכֶל וְהֶגְיוֹן וְכוּ’.
וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל (שִׂיחוֹת הָרַ”ן, סִימָן נ”ט) מְסֻגָּל יוֹתֵר לְבָנִים, לִהְיוֹת רָחוֹק מֵהֶם, לִבְלִי לִהְיוֹת דָּבוּק בָּהֶם לְשַׁעְשֵׁעַ בָּהֶם בְּכָל פַּעַם, רַק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל.
וְאַף שֶׁזֶּה הַדָּבָר הֲכִי קָשֶׁה לַהוֹרִים לְקַיֵּם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף הַיְלָדִים כָּל כָּךְ חֲמוּדִים וְרוֹצִים לְנַשֵּׁק אוֹתָם בְּכָל פַּעַם, וּלְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ אִתָּם תָּמִיד וְכוּ’, עִם כָּל זאֹת הַהוֹרִים לֹא מַצְלִיחִים לְהָבִין שֶׁכְּכָל שֶׁמִּשְׁתַּעְשְׁעִים עִם הַיְלָדִים, כָּךְ הֵם קוֹפְצִים עַל הָרֹאשׁ שֶׁל הַהוֹרִים וְכוּ’, וּמִתְהַפֵּךְ שֶׁהַהוֹרִים נַעֲשִׂים יְלָדִים וְהַיְלָדִים נַעֲשִׂים הַהוֹרִים, וְזֶה בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ, וְלָכֵן עֲצוֹת רַבֵּנוּ זַ”ל זֶה לֹא רַק עַל דְּבָרִים רוּחָנִיִּים, אֶלָּא אֲפִלּוּ עַל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים שֶׁל חַיֵּי יוֹם יוֹם וְכוּ’.
בְּוַדַּאי לְהַכּוֹת יְלָדִים וְלָלֶכֶת אִתָּם בְּאַלִּימוּת, זֶה בִּכְלָל לֹא עֵצָה, וְרַבֵּנוּ זַ”ל הָיָה נֶגֶד זֶה מְאֹד מְאֹד, וְאָמַר פַּעַם לְמוֹהַרְנַ”תְּ זַ”ל בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן סְטִירָה לַבֵּן שֶׁלּוֹ:
א’ קִינְד שְׁלָאגְט מֶען: [יֶלֶד, מַכִּים אוֹתוֹ:] “מֶען קִישְׁט נִישְׁט אוּן מֶען שְׁלָאגְט נִישְׁט” [לֹא מְנַשְּׁקִים וְלֹא מַרְבִּיצִים], וּפֵרְשׁוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: אִם לֹא מִשְׁתַּעְשְׁעִים כָּל כָּךְ עִם הַיְלָדִים וְהֵם נַעֲשִׂים מְפֻנָּקִים וְכוּ’, אֲזַי לֹא צְרִיכִים לְהַרְבִּיץ לָהֶם וְכוּ’, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה, כִּי הַטֶּבַע שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁאוֹהֲבִים אֶת הַיְלָדִים וְנוֹתְנִים לָהֶם כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים, וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים אִתָּם וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אֵלּוּ הַיְלָדִים שֶׁחִכּוּ וְצִפּוּ עֲלֵיהֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן וְכוּ’, אֲבָל צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁבַּסּוֹף מְשַׁלְּמִים עַל זֶה אֶת הַמְּחִיר בְּאֹפֶן כְּבֵד מְאֹד שֶׁהַיְלָדִים מִשְׁתַּלְּטִים עַל הַהוֹרִים, וְזוֹ שִׁיטַת רַבֵּנוּ זַ”ל, אֲבָל אֲנִי מֻכְרָח לְהַגִּיד לְךָ שֶׁאֵת זֶה מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה לְקַיֵּם, כִּי הַטֶּבַע שֶׁל הַהוֹרִים הוּא אַחֶרֶת וְכוּ’.
הַהוֹרִים צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כְּלָלִים בַּבַּיִת, כְּדֵי שֶׁהַיְלָדִים יְקַבְּלוּ מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים, הֵם צְרִיכִים עוֹד מִגִּיל קַטְנוּת לָדַעַת שֶׁלְּכָל דָּבָר יֵשׁ מְחִיר, וְאִם הַהוֹרִים אוֹמְרִים לֹא, אֲזַי הֵם צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁלֹּא, כִּי אַחֶרֶת לֹא יְקַבְּלוּ כְּלוּם, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁקָּשֶׁה לְקַיֵּם, אֲבָל זוֹ הַמְּצִיאוּת הַבְּרִיאָה בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, עוֹד מִגִּיל קַטְנוּת לֹא כְּשֶׁהֵם כְּבָר גְּדֵלִים וְאַחַר כָּךְ מִתְמָרְדִים.
הָעִקָּר תַּמְשִׁיכוּ לְהִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אֵין לָנוּ עֵצָה אַחֶרֶת רַק לִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ לְבָבֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִילָדִים טוֹבִים אֶלָּא עַל יְדֵי תְּפִלָּה עִם דְּמָעוֹת חַמּוֹת וְכוּ’.
שָׁאֲלוּ אֶת הַגָּאוֹן הָאֱלֹקִי הַבַּעַל ‘חֲתַם סוֹפֵר’ זי”ע: אֵיךְ זָכָה לְבָנִים וּבָנוֹת כָּל כָּךְ מֻצְלָחִים: עָנָה וְאָמַר: כָּל לַיְלָה בְּעֵת תִּקּוּן חֲצוֹת מִלֵּאתִי אֶת הַכּוֹס עִם דְּמָעוֹת, וְהִתְפַּלַּלְתִּי עַל הַצְלָחַת יְלָדַי, וְכָךְ זָכִיתִי לְזֶה.
וְכֵן מְסֻפָּר מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה לוֹ עֲשָׂרָה יְלָדִים, וְכֻלָּם הָיוּ מֻצְלָחִים וּבַעֲלֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ גְּדוֹלָה, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: אֵיךְ זָכִיתָ לִילָדִים טוֹבִים כָּאֵלּוּ:
עָנָה וְאָמַר: מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁהֵם צָמְחוּ לִי עַל הָעֵץ: כָּל לַיְלָה שָׁפַכְתִּי דְּמָעוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִלֵּאתִי אֶת הַכִּפָּה שֶׁלִּי עִם הַדְּמָעוֹת, וְאַחַר כָּךְ רָחַצְתִּי אֶת פָּנַי עִם הַדְּמָעוֹת וְכוּ’, עַד שֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת מֵהֶם מַה שֶּׁרָאִיתִי וְכוּ’.
וְכֵן יָדוּעַ שֶׁפַּעַם בָּאָה אִמָּא אֶל הֶחָפֵץ חַיִּים זָצָ”ל וּבִקְּשָׁה בְּרָכָה עַל יְלָדֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עָנָה וְאָמַר:
עִם בְּרָכָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁהַיְלָדִים יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים:
צְרִיכִים לְהַשְׁקִיעַ בָּהֶם, וְהָעִקָּר לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַצְלָחַת הַיְלָדִים, וְזֶה מוֹעִיל מְאֹד מְאֹד, כִּי תְּפִלַּת הָאִמָּא עַל יְלָדֶיהָ עוֹשֶׂה רֹשֶׁם בַּשָּׁמַיִם, וְהוֹצִיא מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ תְּהִלִּים יָשָׁן נוֹשָׁן שֶׁהָיוּ הַדַּפִּים מְנֻפָּחִים עִם הֲמוֹן כְּתָמִים וְכוּ’, וְזֶה הָיָה מֵרֹב הַדְּמָעוֹת שֶׁל הָאִמָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהִתְפַּלְּלָה עָלָיו, וְהֶרְאָה אֶת זֶה לָאִשָּׁה, וְאָמַר לָהּ: אַתְּ רוֹאָה, זֶה הַתְּהִלִּים שֶׁל הָאִמָּא שֶׁלִּי שֶׁהִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל עָלַי.
רוֹאִים מִכָּל זֶה שֶׁעִקַּר הַצְלָחַת הַיְלָדִים זֶה רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה, וְלָכֵן אַשְׁרֵי הַהוֹרִים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים עַל הַצְלָחַת יַלְדֵיהֶם, וּבְוַדַּאי תְּפִלַּת הָאָבוֹת עַל הַבָּנִים מוֹעִילָה מְאֹד מְאֹד.
וּבֶּאֱמֶת, זהֶ מַאמֲַר חֲזַ”ל מְפרָֹשׁ (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק י”ח) מַעֲשֶׂה בְּכהֵֹן אֶחָד שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וְהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחַת, שִׁשָּׁה זְכָרִים וְאַרְבַּע נְקֵבוֹת, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִתְפַּלֵּל וּמִשְׁתַּטֵּחַ וּמִתְחַנֵּן וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּמְלַחֵךְ בִּלְשׁוֹנוֹ עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא אֶחָד מֵהֶן לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָּבָר מְכֹעָר.
מֶה הָיָה עוֹשֶׂה: בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מַכְנִיסָן לְבַיִת פְּנִימִי, וְיָשַׁב וּמְשַׁמְּרָן בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, וּמִתְפַּלֵּל וּמִשְׁתַּטֵּחַ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּמְלַחֵךְ בִּלְשׁוֹנוֹ עָפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד מֵהֶן בָּא לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָּבָר מְכֹעָר.
אָמְרוּ, לֹא יָצָאת אוֹתָהּ שָׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְּשָׁה, עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא וְהֶעֱלָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִבָּבֶל, וְהֶעֱלָה אֹתוֹ כּהֵֹן עִמָּהֶם, לֹא נִכְנַס אֹתוֹ כּהֵֹן לְבֵית עוֹלָמוֹ, עַד שֶׁרָאָה כּהֲֹנִים גְּדוֹלִים וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה מִבָּנָיו וּמִבְנֵי בָנָיו עַד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס אוֹתוֹ כֹּהֵן לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (תְּהִלִּים ל”ז, ג’) “בְּטַח בַּהֲוָי”ָה וַעֲשֵׂה טוֹב” וְגוֹ’.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר לָכֶם שֶׁתַּצְלִיחוּ בְּגִדּוּל יַלְדֵיכֶם, וְיִהְיוּ מְמֻשְׁמָעִים, וְתִרְווּ רֹב נַחַת דִּקְדֻשָּׁה מֵהֶם.
הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם
