שְׁאֵלָה:
מֵאֵת רוֹנֵן:
לִכְבוֹד הָרַב שָׁלוֹם.
יֵשׁ לָנוּ בֵּן בְּגִיל שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ הָרַב עוֹשֶׂה הֲמוֹן שְׁטֻיוֹּת ונְּזָקִים לִרְכוּשׁׁ הַשְּׁכֵנִים שֶׁגָּרִים בַּסְּבִיבָה.
לָאַחֲרוֹנָה הוּא הִתְחִיל לִגְנֹב וְהוּא גּוֹרֵם לָנו בּוּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, וכְּבָר הָיו כַּמָּה מִקְרִים שֶׁהוּא נִתְפַּס בִּגְנֵבָה, וְאָנוּ נֶאֱלַצְנו לְהַחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהוּא גָּנַב.
מָה עוֹשִׂים אִתּוֹ:
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר וַיֵּצֵא, ג’ כִּסְלֵו ה’תשע”ד.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל רוֹנֵן נֵרוֹ יָאִיר לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.
אַתֶּם צְרִיכִים לִמְצאֹ לוֹ מִסְגֶּרֶת תֵּכֶף וּמִיָּד, כִּי הַיּוֹם יְכוֹלִים לְהַצִּיל אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר נִמְצָא בְּמַצָּב מְאֹד מְאֹד חָמוּר, וְאַל תִּקְּחוּ אֶת זֶה בְּקַלּוּת, כִּי כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת גְּנֵבָה וּגְזֵלָה סִימָן א’) מִי שֶׁנִּפְתֶּה לִבּוֹ לִגְזֹל וְכֵיוָן שֶׁהִתִּיר לְעַצְמוֹ גְּזֵלַת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי הוּא מוּכָן לְכָל חֵטְא וְעָוֹן, וְאֵין תַּקָּנָה לַהֲסִירוֹ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה; וּבִפְרָט שֶׁהוּא כְּבָר מִשְׁתּוֹלֵל בְּרַבִּים וְשׁוֹבֵר וּמַשְׁחִית דְּבָרִים, אַתֶּם מֻכְרָחִים לִמְצאֹ לוֹ מִסְגֶּרֶת לִפְנֵי שֶׁיִּדַּרְדֵּר בְּצוּרָה כָּזוֹ שֶׁכְּבָר לֹא יִהְיֶה מַה לְּהַצִּיל, וְלָכֵן אַל תִּהְיוּ שַׁאֲנַנִּים, וְתִרְאוּ לְטַפֵּל בּוֹ, וּמִי יִתֵּן שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם אֶת הַשֵּׂכֶל הַזֶּה לְרַחֵם עָלָיו וְלִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ לְאֵיזֶה מוֹסָד סָגוּר, כִּי בָּזֶה שֶׁאַתֶּם מִתְעַכְּבִים אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד לֹא רַק שֶׁאַתֶּם לֹא עוֹזְרִים לוֹ, אֶלָּא אַתֶּם מִתְאַכְזְרִים אֵלָיו, וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶם שֶׁתִּרְאוּ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה מַה שֶּׁיּוֹתֵר מַהֵר, וְנִשְׁמַע וְנִתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת מְשַׂמְּחוֹת אֶצְלְכֶם תָּמִיד.
הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם