שְׁאֵלָה:
מֵאֵת דָּוִד:
לִכְבוֹד הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק שְׁלִיטָ”א (זַ”ל).
תּוֹדָה רַבָּה לָכֶם עַל הַחֶסֶד שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָךְ שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְיַעֵץ אִתְּכֶם ולְּקַבֵּל עֵצָה וְתוּשִׁיָּה בְּכָל נוֹשֵׂא וּבְּעַיָּה.
מַה מַּסְבִּירִים לִילָדִים כַּאֲשֶׁר הֵם שׁוֹאֲלִים לָמָּה אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים שֶׁהַחִלּוֹנִים טוֹעִים וַאֲנַחְנו צוֹדְקִים:
ומָּה עוֹנִים לָהֶם כַּאֲשֶׁר הֵם שׁוֹאֲלִים לָמָּה מַה שֶׁאָסוּר לָנו, לָהֶם מֻתָּר:
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר וַיֵּצֵא, ד’ כִּסְלֵו ה’תשע”ד.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל דָּוִד נֵרוֹ יָאִיר לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.
כְּלָל גָּדוֹל צְרִיכִים לָדַעַת – שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הֵם עַם קָדוֹשׁ מְאֹד, וְכֻלָּנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יבְָמוֹת עט.) שְׁלֹשָׁה סִימָנִים יֵשׁ בְּאֻמָּה זוֹ – הָרַחְמָנִים וְהַבַּיְשָׁנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, רַחְמָנִים דִּכְתִיב (דְּבָרִים י”ג י”ח) “וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ”, בַּיְשָׁנִין דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כ’ ט”ז) “בַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם”, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית י”ח י”ט) “לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ” וְגוֹ’, כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה סִימָנִים הַלָּלוּ רָאוּי לְהִדַּבֵּק בְּאֻמָּה זוֹ; וְלָכֵן צְרִיכִים לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְיִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה.
כָּל עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ סְבִיב הַר סִינַי וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי ֹ משֶׁה רַבֵּנוּ, וּמוּבָא מֵהָאֲרִיזַ”ל שֶׁגַּם כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת עָמְדוּ רַגְלֵיהֶם עַל הַר סִינַי וְכֻלָּם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלָכֵן כֻּלָּנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְלֶאֱכֹל כָּשֵׁר וּלְהִתְרַחֵק מִדַּרְכֵי הַגּוֹיִים, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, אֲבָל יֵשׁ שֶׁקִּבְּלוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי וְלָכֵן הֵם מַמְשִׁיכִים אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ מִדּוֹר דּוֹר עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּסִינַי, וְיֵשׁ שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, וְלָכֵן הֵם לֹא יוֹדְעִים מַעֲלַת שַׁבָּת וְכַשְׁרוּת וּשְׁאָר מִצְווֹת, וְאֶת זֶה צְרִיכִים לְהַסְבִּיר לַיְלָדִים, אֲבָל לֹא לְהַגִּיד שֶׁאֲנַחְנוּ צוֹדְקִים וְהֵם טוֹעִים, אוֹ הֵם צוֹדְקִים וַאֲנַחְנוּ טוֹעִים, לֹא נִכְנָסִים בְּשׁוּם וִכּוּחִים, עַם יִשְׂרָאֵל הֵם עַם רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עָשְׂתָה אוֹתָנוּ לְעַם, וְעַל עַם יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר (בַּמִּדְבָּר כ”ג ט’) “הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב”, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מוֹעֵד קָטָן ט”ז:) מַה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּין בְּמַעֲשֵׂיהֶן מִכָּל הָאֻמּוֹת; וְעַם יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לֹא הִתְעָרְבוּ בְּמַעֲשֵׂה הַגּוֹיִים, וְזוֹ הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, וּכְמַאֲמָרָם זַ”ל (תַּנְחוּמָא תְּצַוֶּה) מָה יוֹנָה זוֹ כָּל הָעוֹפוֹת כְּשֶׁהֵן נִשְׁחָטִין הֵן מְפַרְכְּסִין, אֲבָל הַיּוֹנָה פּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ, כָּךְ אֵין אֻמָּה בָּעוֹלָם נֶהֱרֶגֶת עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ וּמוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לַהֲרִיגָה אֶלָּא יִשְׂרָאֵל.
וְאֶת זֶה רָאִינוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מָסְרוּ אֶת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם הָרוֹצְחִים לֹא בָּדְקוּ בַּצִּיצִיּוֹת שֶׁל אַף אֶחָד, אֶלָּא הָרְגוּ כָּל יְהוּדִי שֶׁבָּא תַּחַת יְדֵיהֶם, הֵן שֶׁהוּא שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְהֵן שֶׁהוּא לֹא שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, לָהֶם לֹא אִכְפַּת, “אַתָּה יְהוּדִי!”, אֲזַי הֵם הִתְעַלְּלוּ בּוֹ וְכוּ’ וְכוּ’, וְלָכֵן גַּם אֲנַחְנוּ אָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹת אַפְלָי בֶּאֱמוּנָה וֹת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֶלָּא אֵלּוּ קִבְּלוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, וְאֵלּוּ מִסְכֵּנִים עֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, וְאִם יְקַבְּלוּ חִנּוּךְ תּוֹרָנִי אֲזַי גַּם הֵם יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת וְיֹאכְלוּ כָּשֵׁר וִיקַיְּמוּ אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתוֹ יתְִבָּרַך.
הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם
