מוהרא”ש (ר”ת: מורינו ורבינו הצדיק רבי אליעזר שלמה שיק) הצדיק מיבנאל היה דמות מרתקת מאוד לכאורה מנהיג של חסידים.

אבל האמת היא שהשפעתו הלכה וגדלה הרבה מעבר לקהילה ולחסידים הקרובים. אדמורים וגדולי תורה העריצו אותו, המוני יהודים, מכל עדה וחוג התחזקו מספריו ודרשותיו.

אישיותו המיוחדת שילבה תכונות רבות שכולן ראויות להערצה ובניהם: היה גאון עצום בכל חלקי התורה, אהב כל יהודי והתמסר לכל אחד גם בבעיותיו הפשוטות, מנהיג מעורר השראה בעל נועם הליכות והופעה מרשימה עם עיניים חודרות לבבות.

צדיקים בשיעור קומתו אינם נמצאים בכל דור, מסירות נפשו של מוהרא”ש לגלות ולפרסם את תורת רבו ר’ נחמן מברסלב בעולם גרמה מהפכה של ממש, וגרמה לרבבות יהודים להתקרב לקב”ה.

דמותו הקורנת ממשיכה ללוות אותנו ואת עם ישראל כולו גם לאחר פטירתו. עשרות ספרים, קונטרסים ומכתבים שהשאיר ממשיכים להתפרסם בעולם כולו ומתווים דרך לנשמות ישראל לחזור לאביהם שבשמים.

בפוסט זה אנסה להביא על קצה המזלג מעט מפעולותיו, הנהגותיו ותולדותיו.

 

רגעי מוהרא”ש

את חלק מתולדותיו ופעולותיו כתב מוהרא”ש בהרחבה בספר בשם “רגעי מוהראש”

לקריאת הספר אונליין והורדה PDF לחצו כאן>>

 

הולדתו

נולד בתל אביב בתאריך כ”א באייר ה’ת”ש, (29 במאי 1940) להוריו הרב מנחם זאב שיק מטאקאי והרבנית מלכה.

הוריו של מוהרא”ש גרו בגבול הונגריה רומניה איזור מוכה מלחמה ולכן ברחו מהונגריה לארץ ישראל ובכך ניצלו מהשואה.

וכשעלו לארץ באוניית מעפילים נתפסו על ידי האנגלים ונועדו לגירוש, ויהודי יקר בשם ר’ יוסף בילער ז”ל ואמר שהם משפחתו וכך ניצלו.

בתחילה גרו אצל אותו יהודי בתל אביב ובהמשך לאחר לידתו של מוהרא”ש עברו לירושלים ושם למד בתלמוד תורה “עץ חיים” בעיר העתיקה.

אביו שהיה למדן עצום היה לומד בין אדמו”רים ותלמידי חכמים מופלגים כמו האדמו”ר ר’ מרדכי חיים מסלונים זי”ע, ר’ יוסף צבי דושינסקי זי”ע, וכל הנהגותיהם בתפילה ועבודת ה’ נחקקה בליבו והתוותה לו את הדרך לחקור ולבקש לגדול להיות צדיק בעצמו.

התפנית הגדולה של שעשתה עליו רושם הייתה השתתפותו בלוויית המלמד שלו וכך נחקק בליבו סופו של כל אדם ונתן לו תשוקה להתעלות בעבודת ה’.

בבר המצווה קיבל את ברכתו של האדמו”ר רבי אהרן מבעלזא זי”ע אשר התבטא עליו באופן נדיר כי “יהיה גדול בישראל”.

לאחר מכן עבר יחד עם משפחתו להתגורר בארה”ב, שם היה מקורב לאדמו”ר רבי יואל מסאטמר זי”ע. שהיה החברותא של אביו, לאדמו”ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג זי”ע ולרבנים נוספים.

 

התקרבותו לברסלב

בבחרותו למד בישיבתו של האדמו”ר מקאשוי זי”ע ובחורף תשי”ז כשהיה בגיל 16 וחצי נתקל מוהרא”ש לראשונה בספר “משיבת נפש” שלוקט על ידי רבי אלתר מטעפליק זי”ע ממכתביהם של רבינו נחמן מברסלב זי”ע ותלמידו מורינו רבי נתן מברסלב זי”ע, והספר עורר אותו לתפילה והתבודדות באופן שלא הכיר. וכך התקרב לחסידות ברסלב, שהייתה אז קטנה בהרבה מכפי שהיא כיום ובלתי מוכרת בעולם.

ומאז התחיל להתמיד בלימוד ספרי רבינו נחמן מברסלב זצוק”ל והיה מחפש מאוד לקנות ספרים נוספים וזה היה כל חיותו, והיה חוזר על כל ספר כמה וכמה פעמים, ומתמיד מאוד בהתבודדות ושיחה לה’.

כך במשך שלוש שנים, מוסתר מעיני כל שקד מוהרא”ש בלימודיו ועלה במעלות התורה והיראה עד שהתגלה לכולם כיצד השתנה כל כך והיה עליו מחלוקת גדולה מאוד והוצרך לעבור ישיבה ועבר לישיבתו של הגאון רבי משה פיינשטיין זי”ע, מגדולי הפוסקים בדור האחרון ושם למד במשך חמש שנים.

 

נישואיו

בגיל 21 וחצי, בתאריך י”א בשבט ה’תשכ”ב, נישא מוהרא”ש לרבנית היחסנית יחנא שפרה, בתו של האדמו”ר רבי אשר ישעיה רוטנברג מקוסון זצ”ל. את סידור הקידושין ערך הגאון רבי משה פיינשטיין זי”ע.

כשראה מוהרא”ש את הקושי הרב להשיג ספרים נוספים של ברסלב, ואת מחירם הגבוה, ובערה בו מאוד התשוקה שעוד יהודים יכירו את ר’ נחמן מברסלב ואת לימודיו.

החל במסירות נפש של ממש להדפיס בעצמו את ספרי ברסלב בכמויות גדולות אף שהיה בדוחק גדול בפרנסה אם כל זאת לא עזב את רצונו.

בתחילה נכנס מוהרא”ש לעבוד כשכיר בבית דפוס על מנת ללמוד ולהכיר מקרוב את עבודת ההדפסה וביקש מבעל הבית לנכות משכרו ולהדפיס ספרים, בתחילה הדפיס בכמויות קטנות ולאט לאט התגלגל לכמויות גדולות וכך הדפיס את כל ספרי חסידות ברסלב במיליוני עותקים שנמכרו במחיר הקרן וללא רווחים.

 

מחולל המהפכות

בערב חנוכה שנת תשכ”ד החלה הפריצה האדירה בהפצת תורת רבי נחמן מברסלב בעולם כולו.

הכל התחיל כאשר החלו בחורי ישיבות ואברכים להגיע למוהרא”ש ולבקש ממנו חיזוק והדרכה בעבודת ה’.

אז התחיל לכתוב להם מכתבי חיזוק אשר בהמשך הפכו לסדרת ספריו המרכזית שאלות ותשובות “אשר בנחל” המונה 272 כרכים.

בעקבות כך פתח מוהרא”ש במסירות נפש “בית מדרש” לחסידי ברסלב על שם רבינו ר’ נחמן מברסלב זי”ע בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק בארה”ב, ושם מסר שיעור שבועי ב”ליקוטי מוהר”ן” שמשך אליו מקורבים רבים אשר התחזקו מדיבוריו הנפלאים.

 

המחלוקת

בעקבות פעולותיו החלה מחלוקת אדירה על מוהרא”ש הן מצד משפחתו שרצו שיעזוב את ברסלב והן מצד חסידי ברסלב שכעסו על שהיה מדפיס ומחלק את ספרי רבינו במחיר כל כך זול וטענו שגורם לזלזול בר’ נחמן מברסלב.

אך מוהרא”ש לא שם ליבו אל המתנגדים ומסר את נפשו ממש להדפיס ולהפיץ את דבר רבינו ז”ל בעולם עד כדי כך שבמהלך שנת תשכ”ה הדפיס למעלה מ85 אלף ספרים.

וככול שהדפיס וחילק יותר ספרים והתקרבו אליו תלמידים נוספים כך גדלה והתגברה המחלוקת.

בשנת ה’תשכ”ו נסע בפעם הראשונה לציונו של רבינו נחמן מברסלב זי”ע באומן למרות שבאותה התקופה הייתה אסורה הנסיעה למקום עקב השלטון הקומוניסטי במדינה.

לאחר מכן עבר דרך ארץ ישראל ונפגש שם לראשונה עם חסידי ברסלב בירושלים, שפחדו לדבר עימו בעקבות הקנאה והמחלוקת שהייתה עליו.

מלבד ר’ לוי יצחק בנדר ז”ל שקירבו והזמינו לביתו ושוחח עימו רבות מדיבורי רבינו ז”ל אף נתן למוהרא”ש לדרוש בין מנחה לערבית במקומו בביהמ”ד, ובעקבות כך עוד חסידי ברסלב נוספים התקרבו למוהרא”ש ומאז החל הקשר ההדוק בינו לבין הרב החסיד ר’ לוי יצחק בנדר ז”ל במשך שנים רבות.

 

הספר הראשון

מיד כשחזר מוהרא”ש לארה”ב השתוקק להוציא מאמר לחיזוק אלו שמתקרבים לר’ נחמן מברסלב.

כיצד לא להתייחס למחלוקת וההתנגדות שיש עליהם ואיך להקנות סבלנות בשלום בית, פרנסה וכלפי עצמם שעוברים עליות וירידות בעבודת ה’, וכיצד להתמיד בהתבודדות ולימוד תורת רבינו ז”ל.

וכך כתב מוהרא”ש במשך יום וחצי רצוף ומזה יצא ספרו הראשון – ספר “ארך אפיים”.

ספר זה גרם להתעוררות גדולה ולהתקרבותם של אלפים והודפס בלמעלה מ70 מהדורות בתוך פחות מארבע שנים.

וזה היה הגרעין של פרסום ר’ נחמן בעולם שרבים התקרבו על ידי ספר זה ואף אלו שחלקו קודם שינו דעתם.

 

חסידים מכל העולם

בתחילת שנת ה’תשל”ז הקים מוהרא”ש בית מדרש עצמאי בשדרה ה-9 בבורו פארק, ואז נוסדה קהילת “היכל הקודש – חסידי ברסלב” שבהמשך התרחבה והפכה לקהילה המונה אלפי תלמידים בכל רחבי העולם.

באותה תקופה היה מוהרא”ש היה מגיע מספר פעמים בשנה לארץ ישראל כדי לבקר בריכוזי תלמידיו שהיו פרוסים ברחבי הארץ.

בשנת ה’תשמ”ו (1986) קבע מוהרא”ש את מקום מושבו ומרכז קהילתו ביבנאל שבצפון הארץ, ומאז דבק בו הכינוי “הצדיק מיבנאל”.

כיום מתגוררים ביבנאל כ-600 משפחות ובמקום פועלים מוסדות חינוך גדולים, ישיבות, כוללים, בתי מדרש.

בשנת ה’תשע”ב נחנך ביבנאל בית הכנסת הגדול והמפואר של חסידי ברסלב שהפך לסמל של המקום.

אלפים נוספים מתלמידיו של מוהרא”ש מתגוררים ברחבי ארץ ישראל, ובתי מדרש של “היכל הקודש” קיימים גם בבני ברק, אשדוד, בת ים, אשקלון, באר שבע, תל אביב, הרצליה, נתיבות, ובמקומות נוספים.

גם בארצות הברית, בה התגורר מוהרא”ש בעצמו במהלך רוב ימות השנה, מתגוררים מאות משפחות של תלמידיו. בית המדרש המרכזי שמעליו התגורר שוכן בשכונת בורו פארק בברוקלין, ובתי מדרש נוספים של “היכל הקודש” קיימים גם במונרו, מונסי ובוויליאמסבורג.

כמו כן לאחר פטירתו התגלו אלפי “תלמידי הספרים” שמתחזקים יום יום מלימוד מספריו הרבים שהדפיס.

 

השקפתו והדרכותיו

מוהרא”ש הנהיג את תלמידיו על פי דרכו של רבינו נחמן מברסלב זצוק”ל בדגש על כמה נקודות עיקריות:

התבודדות: מוהרא”ש הרבה לדבר מחשיבות מעלת השיחה עם ה’ יתברך בשפה פשוטה תמיד בכל זמן, מעבר לתפילות בבית הכנסת. ושכל אדם צריך לקבוע לעצמו לפחות 5 דקות ביום שבו מתחבר למציאות קיומו של הקב”ה ומדבר רק עם הקב”ה ומספר לו את כל מה שעבר עליו בגשמיות וברוחניות.

סדר דרך הלימוד: מוהרא”ש עודד את תלמידיו ללמוד בגירסה כשגם אם קשה להבין, ראוי ללמוד בלא הבנה מאשר לא ללמוד כלל. והנהיג לימוד יומי קבוע ב15 ספרים שמקיפים את לימוד התורה כולה והם: חומש, שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת השבוע בתוספת רש”י; תנ”ך; משנה; תלמוד בבלי (הדף היומי); תלמוד ירושלמי; תוספתא; מדרש רבה; מדרש תנחומא; רמב”ם; טור; שולחן ערוך; זוהר; תיקוני זוהר; ליקוטי מוהר”ן; ליקוטי הלכות.

לימוד הלכה: רבי נחמן אומר שכל בר ישראל מוכרח ללמוד הלכה בכל יום, ובלי הלכה אדם לא יודע איך להתנהג ואיך להיות יהודי, ולכן שם מוהרא”ש דגש עיקרי על לימוד הלכה, ובפרט הקפיד מאוד שבעלי תשובה ילמדו הרבה הלכה שיידעו כיצד להתנהג.

לימוד ח”י פרקי משניות: כסדרן בכל יום, כך שמידי חודש זוכים לעשות סיום על כל השישה סדרי משנה

שמחה: מוהרא”ש הרבה לדבר ולכתוב על כך שיהודי צריך למסור את הנפש ממש כדי להיות בשמחה תמיד על כך שזכה להיות מזרע ישראל. מוהרא”ש המליץ שאם קשה לאדם להיות בשמחה, אז ראוי לו “לעשות את עצמו שמח”, כך שבסופו של דבר תשרה עליו שמחה אמיתית.

הפצה: מוהרא”ש עודד את תלמידיו לקרב רחוקים ולהפיץ בכל העולם ספרים וחוברות מתורתו של ר’ נחמן מברסלב במחיר הקרן.

נסיעה לאומן: לנסוע בכל זמן שמתאפשר אל ציונו של רבי נחמן מברסלב באומן, ובפרט לעשות כל מאמץ כדי להיות שם בכל ראש השנה.

שלום בית: מוהרא”ש דיבר הרבה מעניין שלום בית, ומסר את נפשו ממש שיהיה שלום ואהבה בין בני הזוג, מאות זוגות היו מתייעצים עימו באופן קבוע והיה מתייחס לכל אחד ואחד באופן פרטני באכפתיות ובאהבה.

כיבוד הורים: למרות המחלוקת החזקה על חסידי ברסלב מוהרא”ש הדריך את תלמידיו כיצד להימנע ככל האפשר ממריבות עם ההורים ובני המשפחה ולכבדם ולקרבם בדרכי נועם. והנהיג את תלמידיו להתקשר בכל יום אל ההורים ולשאול בשלומם.

עזרה לזולת: מוהרא”ש היה מדבר הרבה ממעלת החסד ועודד את תלמידיו לתפעל אירגוני צדקה וחסד ובניהם: בית התבשיל לכל אחד, כך שגם מעוטי היכולת ירגישו בנוח להגיע. אוכל ומתנות ליולדות, עזרה לשבתות וחגים, התנדבות באירגוני הצלה, ביקור חולים ועוד…

 

פטירתו

כ”ק מוהרא”ש זצוק”ל נפטר ביום שישי י”ז בשבט ה’תשע”ה, ערב שבת קודש לסדר “ומשה עלה אל האלוקים” פרשת יתרו, בשעה 01:09 אחר חצות לילה, בבית החולים Presbyterian Hospital במנהטן ניו-יורק.

בשעות שקדמו לפטירתו כינס את בני משפחתו וחסידיו הקרובים בארה”ב סביב מיטתו וביקש שישירו ניגוני התעוררות ודבקות, ביניהם הניגון “אשת חיל” המפורסם בחסידות ברסלב. הניגונים נמשכו שעות, עד שמוהרא”ש סימן בידו לכולם לצאת מחדרו ונשמתו הסתלקה בקדושה ובטהרה.

לאחר מכן הועברה המיטה אל מתיבתא “היכל הקודש” דחסידי ברסלב בשכונת בורו פארק שבארה”ב והונחה במרכז בית המדרש לקול בכיותיהם העצומות של מאות התלמידים אשר הספיקו להתכנס במקום. בשעות הבוקר נערכה הטהרה במקווה שבתוך בניין הישיבה ולאחר מכן בסביבות השעה 11:00 הועברה המיטה בליווי המונים מתלמידי הצדיק אל בית הלוויות “שומרי החומות” הנמצא בסמיכות לבניין הישיבה, שם שכנה מיטתו במשך השבת.

ביום ראשון בערב, אור לכ’ בשבט, הגיע ארונו של מוהרא”ש לארץ ישראל. הלוויתו נערכה בשעות הלילה בהשתתפות רבבות אנשים ביבנאל עיר ברסלב, שם נטמן במעלה ההר במקום אשר הכין לעצמו למעלה מ-25 שנה קודם לכן ובו נהג להגיע להתבודד באופן קבוע בימי שישי בערבי שבתות.

 

ירושתו

מוהרא”ש חזר ואמר לתלמידיו פעמים רבות שירושתו העיקרית היא אלפי ספריו וביניהם סדרת הספרים המרכזית “אשר בנחל” המונה 272 כרכים.

 

כ”ק מוהרא”ש זצוק”ל היה חוזר ואומר:

“שיש לאדם איזה בעיה, איפה שרק יפתח ימצא תירוץ לבעיה שלו, ואדרבה שינסו ויראו שזה ככה”

במכתב שכתב ארבעה ימים לפני הסתלקותו ציין “השארתי אחריי ירושה גדולה והם שו”ת “אשר בנחל” שמסתכם כבר עד השנה הזו בלמעלה משבעים אלף מכתבים, ולכן אני מבקש את כל אנשי שלומינו תעזרו לי שייצא כל חלקי שו”ת “אשר בנחל” לאור עולם, כל אחד שיקח על עצמו כמה כרכים להדפיס את זה, וזה הירושה היחידית שהשארתי ממני”.

 

 

הצדיק מיבנאל זי”ע הבטיח:

“כל מי שייקח חלק בהדפסת מכתביו המחזקים יראה ניסים נגלים שיעשה עימו הקדוש-ברוך-הוא”

צפו בשיתופים מרגשים מאנשים שהדפיסו באמונה בה’ וזכו לנס.

 

ספרי מוהרא”ש:

לחץ על שם הספר או הכרך הרצוי ויפתח לך הספר בקובץ PDF נפרד

 

“אשר בנחל” – כל מכתבי החיזוק שכתב בחייו – סדרה המונה 272 כרכים.

שאלות ותשובות בחסידות ברסלב – אלפי שאלות ותשובות בכל תחומי החיים.

הקונטרסים – כאלף חוברות בנושאים שונים אותם נוהגים תלמידיו להפיץ לקירוב רחוקים וקרובים. הקונטרסים אוגדו ל”אוצר הקונטרסים” – סדרה בת 32 כרכים ובנוסף, לוקטו מהסדרה קונטרסים המדברים על אותו נושא בכרכים מיוחדים: אוצר האמונה, אוצר הקדושה, אוצר החיים, אוצר הסבלנות, אוצר לנשים, אוצר חינוך הילדים, אוצר שלום בית, אוצר הרפואות, אוצר לבחורי ישיבה, אוצר הפסח, אוצר ל”ג בעומר וימי הספירה, אוצר ראש השנה,אוצר חנוכה, אוצר פורים, אוצר שובבי”ם, אוצר המקווה, אוצר השבת, אוצר השמחה, אוצר הפרנסה, ועוד.

פעולת הצדיק – קורות חייו של רבי נחמן מברסלב.

שפת הנחל – פירוש על ספר ליקוטי מוהר”ן של רבי נחמן מברסלב. (חלק א’, חלק ב’, חלק ג’)

זאת התורה – דרושים על סדר פרשיות השבוע.

שיחות מוהרא”ש – שיחות וסיפורים שנאמרו לתלמידי “היכל הקודש”, 15 כרכים. (א‘, ב‘, ג‘, ד‘, ה‘, ו‘, ז‘, ח‘, ט‘, י‘, יא‘, יב‘, יג‘, יד‘, טו‘ )

נהרי אפרסמון – פירוש על סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב.

סידור “עת רצון” – ביאור על סידור התפילה.

22 פירושים שונים על פרקי אבות – “מגן אבות” “אהבת אבות“, “חסדי אבות“, “זכות אבות“, “תורת אבות“, “ברית אבות“, “לב אבות“, “נחלת אבות” וכו’…

רצוף אהבה – פירוש לשיר השירים.

תהילות נתן – פירוש לספר התהילים.

קדושת ישראל – אינדקס של נושאים שונים הקשורים לתיקון הברית.

ארך אפיים – ספר המדבר מעניין הסבלנות.

אילן החיים – שיחות מוסר בעניין ניצול הזמן.

להבות אש – פירוש על ספר תיקוני הזוהר.

ברית שלום – הנהגות, שיחות וחיזוקים מעניין מצוות מילה.

העין רואה – חיזוקים ועצות מעניין שמירת העיניים.

פרנסה טובה – עצות וחיזוקים בעיניין הפרנסה

מקור השמחה – עצות וחיזוקים בעיניין השמחה

דרשות מוהרא”ש – נערך מתוך שיעוריו ביידיש, בתרגום לעברית. (חלק א‘, חלק ב‘, חלק ג‘)

תוך הנחל – סדרת ספרים וחוברות משיחותיו בשבת. הסדרה יוצאת לאור החל משנת תשמ”ו במהדורות שונות, בהן בחוברות שבועיות.

ביאורי המידות – פירוש ל”ספר המידות” מר’ נחמן מברסלב

“אור זרוע” – פירוש להגדה של פסח עם חיזוקים, הלכות ומנהגי החג.

“נר להצדיק” – סדר הדלקת נרות חנוכה עם חיזוקים, הלכות ומנהגי החג.

“מגילת אסתר” – פירוש למגילה עם חיזוקים, הלכות ומנהגי החג.

“ראש השנה לאילנות” – חיזוקים, חידושים, הלכות ומנהגי ט”ו בשבט.

“סדר הנהגות ראש השנה“ – חיזוקים, חידושים, הלכות ומנהגי ראש השנה.

“ירננו עצי היער” – פירוש לפרק שירה.

ועוד עשרות ספרים….

 

ההבטחה לבאים אל קברו הקדוש

בצוואתו כתב הצדיק מיבנאל הבטחה מיוחדת שאותה ביקש גם להדפיס על מצבתו:

“אני מבטיח שכל בחור רווק וכל בחורה רווקה שיבואו כאן לקברי ויגמרו את כל ספר התהילים מהתחלה עד גמירה לזכותי – אזי אשתדל בכל מה שרק אוכל שימצאו את זיווגם. וזה הבטחה חזקה ממני”.

בנוסף הבטיח ואמר: “לא אנוח ולא אשקוט עד שיהיה למי שבא לקברי להתפלל וללמוד ישועה שלימה מן השמים. ובפרט בחור ובחורה שצריכים למצוא את זיווגם ויאמרו את כל ספר התהלים בלי להפסיק – אני מבטיח שימצאו את זיווגם מן השמים. ואני חזק בזה מאוד”.

בצוואתו הוסיף כי “מי שירצה איזה דבר וכו’, איזה ישועה לפעול וכו’, איזה רפואה לבקש וכו’, שיבוא שם אל קברי והקדוש ברוך הוא יעזור שאהיה לו למליץ יושר למעלה. ופרטיות בניי ובנותיי וחתניי ותלמידיי לומדי ספריי, כשתבואו לבקש אצלי – תיוושעו בעזרתו יתברך בכל מילי וימלא לכם הקדוש ברוך הוא משאלות לבכם לטובה”.

בערב הסתלקותו, כתב מספר מכתבים לתלמידיו ובהם חזר והבטיח ישועות למי שיבוא להתפלל על קברו ביבנאל. באחד המכתבים כתב בהבטחה מפורשת: “מה שרק תבקשו ממנו יתברך אצל קברי, אזי התפילות יענהו מן השמים”.

זכותו הגדולה של מוהרא”ש תגן בעדנו ותשמור על תלמידיו העוסקים במסירות נפש של ממש להמשיך את מפעליו בהדפסה והפצת תורתו של ר’ נחמן מברסלב בעולם לקירוב יהודים רחוקים וקרובים לאביהם שבשמים עד ביאת גואל צדק בקרוב ממש אמן.