שְׁאֵלָה:
מֵאֵת אוֹדֶלְיָה:
שָׁלוֹם רַב לַצַּדִּיק.
אֲנִי נְשׂוּאָה עִם אַרְבָּעָה יְלָדִים בּוֹגְרִים, ובְּאַרְבַּע הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת אֲנִי מִתְחַזֶּקֶת וּבָרוּךְ הַשֵּׁם גַּם בַּעְלִי מִתְחַזֵּק.
כָּעֵת כְּשֶׁאֲנִי מִתְחַזֶּקֶת בֶּאֱמוּנָה ומִּשְׁתַּדֶּלֶת גַּם בַּעֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת, הַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלִּי עַל הַחַיִּים הִשְׁתַּנְּתָה, וּמְאֹד מַפְרִיעַ לִי ולְּבַעְלִי שֶׁאֵין בַּבַּיִת שֶׁלָּנו כִּבּוּד הוֹרִים.
הַדָּבָר נוֹגֵעַ בִּפְרָט לַיַלְּדָּה הַבְּכוֹרָה וְלַיֶּלֶד הַצָּעִיר שֶׁלָּנוּ שֶׁלֹּא מִתְנַהֲגִים כָּרָאוּי לַאֲבִיהֶם אֲשֶׁר טוֹרֵחַ לְמַעֲנָם וּמִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לַעֲזֹר לָהֶם, וַאֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁיִהְּיֶה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם וְזֶה כּוֹאֵב לִי מְאֹד. מַה נִּתָּן לַעֲשׂוֹת:
אֶשְׂמַח לְקַבָּלַת עֵצָה מֵהַצַּדִּיק.
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר וַיִּשְׁלַח, ז’ כִּסְלֵו ה’תשע”ד.
שָׁלוֹם רַב אֶל אוֹדֶלְיָה תִּחְיֶה לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
אַתְּ וּבַעְלֵךְ צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁכָּךְ מִנְהַג הָעוֹלָם – כָּל מַה שֶּׁהַהוֹרִים יַעֲשׂוּ בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים הֵן עֶזְרָה גַּשְׁמִית, וְהֵן עֶזְרָה רוּחָנִית וְכוּ’ וְכוּ’, הֵם לֹא יַעֲרִיכוּ אֶת זֶה, וְלָכֵן אַבָּא וְאִמָּא צְרִיכִים לַעֲזֹר לַיְלָדִים בְּמָה שֶׁהֵם רַק יְכוֹלִים, אֲבָל לֹא לְצַפּוֹת לְקַבֵּל מֵהֶם חֲזָרָה, כִּי רַק מִעוּט שֶׁבַּמִּעוּט יְלָדִים מַעֲרִיכִים מַה שֶּׁהַהוֹרִים עוֹשִׂים בִּשְׁבִילָם, וְרֹב רֻבָּם שֶׁל הַיְלָדִים לֹא מַעֲרִיכִים מַה שֶּׁהַהוֹרִים עוֹשִׂים בִּשְׁבִילָם, וְעוֹד מְבַזִּים אוֹתָם, וְלָכֵן לֹא כְּדַאי לָקַחַת אֶל הַלֵּב מַה שֶּׁקּוֹרֶה מֵהַיְלָדִים וְכוּ’ וְכוּ’, וּכְדַאי לְהַעֲלִים עַיִן וְלֹא לְצַפּוֹת מֵהֶם שׁוּם גְּמוּל חֲזָרָה, כִּי הַיְלָדִים לֹא מַרְגִּישִׁים שׁוּם עֵרֶךְ לְמָה שֶׁהַהוֹרִים עוֹשִׂים לָהֶם עַד שֶׁהֵם יִהְיוּ הוֹרִים וְלָהֶם יִהְיוּ יְלָדִים, וְהֵם יְקַבְּלוּ אֶת זֶה חֲזָרָה כֶּפֶל כִּפְלַיִם, אָז יִלְמְדוּ לֶקַח, אֲבָל לִפְנֵי זֶה הֵם כְּפוּיֵי טוֹבָה לְגַמְרֵי.
וְלָכֵן עַל הַהוֹרִים לֹא לְצַפּוֹת לְהַכָּרַת הַטּוֹב מִצַּד הַיְלָדִים, כִּי לְצַעֲרֵנוּ הָרַב אֵין דָּבָר כָּזֶה, וְלָכֵן לֹא כְּדַאי לָקַחַת אֶת זֶה אֶל הַלֵּב וְכוּ’, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לֹא לָצֵאת לָרִיב עִמָּהֶם וְכוּ’, תְּנוּ לַזְּמַן לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ.
וּבִכְלָל, טוֹב מְאֹד לֹא לִצְעֹק עַל הַיְלָדִים, וְלֹא לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם, מַה שֶּׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּס וַחֲמֹל עָלַי וְתֵן לִי כֹּחַ וּמֹחַ לְגַדֵּל אֶת יְלָדַי, וְאֶזְכֶּה לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּךָ יִתְבָּרַךְ, וְתֵן לִי פַּרְנָסָה בְּהַרְחָבָה שֶׁאוּכַל לְפַרְנֵס אוֹתָם, וּלְחַתֵּן אוֹתָם, וְלִרְווֹת רֹב נַחַת דִּקְדֻשָּׁה מֵהֶם, אַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ כַּמָּה צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת יֵשׁ לִי מִילָדַי שֶׁהֵם לֹא מְכַבְּדִים אוֹתִי, וְעוֹד מְבַזִיּם אוֹתִי וּמִתְחַצְּפִים נֶגְדִּי, אֵין זֶה אֶלָּא מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתַי הַמְרֻבִּים שֶׁחָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁתָּחוּס וְתַחְמֹל עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן הַכֹּל, וּמֵעַתָּה אֶזְכֶּה רַק לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, חוּס וַחֲמֹל עָלַי וְתַצְלִיחַ אֶת דַּרְכִּי בְּחִנּוּךְ הַיְלָדִים, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכּוּ לְהִשְׁתַּנּוֹת מֵהַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וְיַתְחִילוּ לְקַיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם, וְתַרְחִיב לָהֶם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְתַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְאֶזְכֶּה לִרְווֹת רֹב נַחַת מֵהֶם, וְאֶזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה.
תַּאֲמִינִי לִי אַתְּ וּבַעְלֵךְ צְרִיכִים רַק לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל הַצְלָחַת הַיְלָדִים, וְלֹא לְהִכָּנֵס בְּלַחַץ מֵהֶם, וְאַף שֶׁהֵם מְצַעֲרִים וּמְעַצְבְּנִים מְאֹד מְאֹד וְכוּ’ וְכוּ’, בְּוַדַּאי זֶה כּוֹאֵב מְאֹד וְכוּ’, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר רַק לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ – הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְבַקֵּשׁ בְּעֵת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם לְבַקֵּשׁ עַל הַצְלָחַת יְלָדִים, וְכֵן הַבַּעַל צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ בְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהֵנִיחַ תְּפִלִּין עַל הַצְלָחַת הַיְלָדִים.
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים אִם תִּזְכּוּ גַּם לִבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזוֹת שֶׁבְּבֵיתְכֶם.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר לָכֶם וְיִתֵּן לָכֶם רֹב נַחַת דִּקְדֻשָּׁה מִיַּלְדֵיכֶם, וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה.
הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם
