שְׁאֵלָה:
מֵאֵת שְׁלֹמֹה:
לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ”ר מוֹהֲרָא”שׁ שְׁלִיטָ”א (זַ”ל).
אֲנִי חֲסִיד בְּרֶסְלֶב, ובְּנִי הוּא בָּחוּר בְּגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה.
הוּא רוֹצֶה לָטוּס לְאוּמָן לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אַךְ אֵין לוֹ כֶּסֶף, וְגַם לִי אֵין אֶפְשָׁרותּ לְמַמֵּן אֶת הַטִּיסָה שֶׁלּוֹ.
הַאִם מֻתָּר לוֹ לָצֵאת לַהֲפָצָה כְּדֵי שֶׁיוּכַּל לִקְנוֹת כַּרְטִיס טִיסָה בַּכֶּסֶף שֶׁיְקַּבֵּל:
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר כִּי תֵצֵא, ח’ אֱלוּל ה’תשע”ג.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל שְׁלֹמֹה נֵרוֹ יָאִיר לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבְךָ.
רַבֵּנוּ זַ”ל אָמַר לְתַלְמִידוֹ רַבִּי יוּדְל מִדַּאשִׁיב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שֶׁמָּנַע אֶת בְּנוֹ מִלִּנְסֹעַ אֵלָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, “הַדָּבָר שֶׁלִּי פֶּלֶא גָּדוֹל מְאֹד, הָאַבָּא מַאֲמִין בִּי וְכֵן הַבֵּן מַאֲמִין בִּי, וְהָאַבָּא מוֹנֵעַ אֶת הַבֵּן”, וְלָכֵן גַּם לְךָ אֲנִי אוֹמֵר דָּבָר זֶה, מֵאַחַר שֶׁאַתָּה חֲסִיד בְּרֶסְלֶב וְהַבֵּן שֶׁלְּךָ רוֹצֶה גַּם כֵּן לִנְסֹעַ, אַל תִּמְנַע אוֹתוֹ, אַדְּרַבָּה, שֶׁיֵּלֵךְ לִצְדָקָה אוֹ שֶׁיָּפִיץ וְיִסַּע אֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה, כִּי בְּפֵרוּשׁ גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ”ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ת”ה) הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתַי, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי זֹאת בְּמַתָּנָה, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
לֹא מִבַּעְיָא אַתֶּם כֻּלְּכֶם, בְּוַדַּאי תְּלוּיִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בְּראֹשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי.
וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ”ל לְעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ (חַיֵּי מוֹהֲרַ”ן סִימָן ת”ו) שֶׁיְּכוֹלִין אָז אֲנָשִׁים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן בְּשׁוּם אפֶֹן, אַף עַל פִּי כֵן בְּראֹשׁ הַשָּׁנָה יְכוֹלִין אֲפִלּוּ הֵם לְקַבֵּל תִּקּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ זַ”ל לֹא הָיָה יָכוֹל לְתַקְּנָם, אֲבָל בְּראֹשׁ הַשָּׁנָה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְקַבֵּל תִּקּוּנִים, כִּי אָמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּראֹשׁ הַשָּׁנָה עִנְיָנִים וְתִקּוּנִים מַה שֶּׁבְּכָל הַשָּׁנָה גַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַזְמִין לוֹ כֶּסֶף בְּקַלּוּת, וְתִסְּעוּ שְׁנֵיכֶם אֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ”ל בְּאוּמָן עַל ראֹשׁ הַשָּׁנָה.
הַמְאַחֵל לְךָ כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה