שְׁאֵלָה:
מֵאֵת זֶהָבָה:
שָׁלוֹם לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת מוֹהֲרָא”שׁ שְׁלִיטָ”א (זַ”ל).
יְבָרֵךְ אֶתְכֶם הַשֵּׁם עַל כָּל פָּעָלְכֶם לְמַעַן כְּלַל יִשְׂרָאֵל.
בִּרְצוֹנִי לְהִתְיַעֵץ עִם הָרַב:
יֵשׁ לִי בַּת בְּגִיל עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, שֶׁחוֹלָה בְּתִסְמֹנֶת דָּאוּן, הִיא חַיָּה אִתִּי בְּבֵיתִי וַאֲנִי קְשׁוּרָה אֵלֶיהָ מְאֹד.
הִיא נוֹטֶלֶת כַּדּוּרִים שֶׁאֲמוּרִים לִמְנֹעַ חֲרָדָה, אַךְ הֵם לֹא מַמָּשׁ עוֹזְרִים, ולְּעִתִּים קְרוֹבוֹת הִיא מַשְׁמִיעָה כָּל מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁהוֹפְכִים לִצְעָקוֹת שֶׁמּוֹצִיאוֹת אוֹתִי מִדַּעְתִּי.
לָאַחֲרוֹנָה כָּל מִינֵי גּוֹרְמִים הִצִּיעו לִי לִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ לְמִסְגֶּרֶת בִּפְנִימִיָהּ, אַךְ קָשֶׁה לִי לַחְשֹׁב עַל זֶה שֶׁהִיא לֹא תִּהְיֶה לְיָדִי.
רָצִינו לִשְׁמֹעַ אֶת דַּעְתְּכֶם: הַאִם לִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ לִפְנִימִיָהּ:
וְהַאִם עָלֶיהָ לְהַמְשִׁיךְ לִטֹּל אֶת הַכַּדּוּרִים אַף שֶׁהֵם לֹא כָּל-כָּךְ עוֹזְרִים לָהּ:
תּוֹדָה רַבָּה.
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר כִּי תֵצֵא, ז’ אֱלוּל ה’תשע”ג.
שָׁלוֹם רַב אֶל זֶהָבָה תִּחְיֶה לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁאַתְּ שׁוֹאֶלֶת, זֶה לֹא כָּל כָּךְ פָּשׁוּט לַעֲנוֹת, כִּי זֶה עִנְיָן שֶׁל דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְכוּ’, וְעַל זֶה אִי אֶפְשָׁר לַעֲנוֹת כְּלָל.
יֵשׁ הוֹרִים שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁנּוֹלָד לָהֶם יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה בְּמַצָּב כָּזֶה וְכוּ’, כְּבָר מוֹסְרִים אוֹתָם לְאִמּוּץ, כִּי קָשֶׁה לָהֶם לִרְאוֹת אֶת זֶה וְכוּ’, וְיֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁמִּצַּד הָרְגִישׁוּת אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְלִמְסֹר אוֹתָם לַאֲחֵרִים, וְהַכֹּל כְּפִי הָאָדָם וְכוּ’ וְכוּ’, וְלָכֵן אֲנִי לֹא יָכוֹל לַעֲנוֹת עַל שְׁאֵלָה זוֹ.
אֲנִי מֻכְרָח לְחַזֵּק אֶתְכֶם שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁזֶּה לֹא דָּבָר פָּשׁוּט, וּמִי שֶׁנּוֹלַד לָהֶם בֵּן אוֹ בַּת עִם תִּסְמֹנֶת דָּאוּן וְכוּ’ וְכוּ’, הַכֹּל מִלְּמַעְלָה בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים וְכוּ’, וּמֻכְרָח לִהְיוֹת שֶׁזֶּה מֵעִנְיְנֵי הַגִּלְגּוּל שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ וְכוּ’, אַךְ עָלֵינוּ לְקַבֵּל אֶת הַגְּזֵרָה בְּאַהֲבָה, אַף שֶׁזֶּה הַדָּבָר הֲכִי קָשֶׁה שֶׁרַק יָכוֹל לִהְיוֹת, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַחֲזוֹן אִישׁ זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמַר שֶׁהוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּן אוֹ בַּת כְּעֵין זֶה רָאוּי לָקוּם לִפְנֵיהֶם, כְּאוֹמֵר שֶׁהַסֵּבֶל וְהַיִּסּוּרִים וְהַצַּעַר וְהָעָגְמַת נֶפֶשׁ וְהַשִּׁבְרוֹן לֵב וְהַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁסּוֹבְלִים, זֶה אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, וְאִם הֵם מַחְזִיקִים מַעֲמָד וְלֹא נִשְׁבָּרִים רָאוּי לָקוּם לִפְנֵיהֶם, וּמָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת דַּרְכֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, צְרִיכִים רַק לִזְכֹּר מַה שֶּׁאמְָרו חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲניִת ח) כָּל הַשָּׂמֵחַ בַּיִּסּוּרִין שֶׁבָּאִין עָלָיו – מֵבִיא יְשׁוּעָה לָעוֹלָם, וְזֶה קַל יוֹתֵר לְהַגִּיד מִלְּקַיֵּם אֶת זֶה, כִּי כְּשֶׁבָּאִים לָאָדָם יִסּוּרִין קָשֶׁה מְאֹד לְקַבֵּל אֶת זֶה, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ בֵּן אוֹ בַּת חוֹלִים בַּבַּיִת, עִם כָּל זֹאת צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד, וְלָדַעַת מַה שֶּׁאמְָרו חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ה) כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בּוֹ – מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִין, וְאִם קִבְּלָם יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים.
וְאָמְרוּ (שָׁם) מָה שֵׁן וְעַיִן עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת, יִסּוּרִין שֶׁמְּמָרְקִין כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וְאָמְרוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה ט’ סִימָן ח’) טוֹב מְאֹד – זוֹ מִדַּת יִסּוּרִין, שֶׁעַל יָדֶיהָ הַבְּרִיּוֹת בָּאִין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר לִבְנֵי אָדָם אֶת הַיִּסּוּרִין וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן וְהַסֵּבֶל הַמַּר שֶׁהַהוֹרִים סוֹבְלִים כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּן אוֹ בַּת חוֹלִים בַּבַּיִת, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים הֲכִי קָשִׁים שֶׁרַק יְכוֹלִים לִסְבֹּל, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל הַכֹּחוֹת וְאֵינוֹ נִשְׁבָּר, עָלָיו אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה צ”ד סִימָן ה’) אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל בְּרִיָּה כְּשֶׁהוּא חַי אֶלָּא עַל בַּעֲלֵי יִסּוּרִין; כִּי מִי שֶׁסּוֹבֵל יִסּוּרִין כָּאֵלּוּ וְשׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל בְּאַהֲבָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה לִשְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְאָמְרוּ (תַּנְחוּמָא כִּי תֵצֵא) צָרִיךְ הָאָדָם לְהַחְזִיק טוֹבָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִזְּמַן שֶׁהַיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, וְלָמָּה:
מִפְּנֵי שֶׁהַיִּסּוּרִין מוֹשְׁכִין אֶת הָאָדָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
ואְמְָרו (סִפְרִי וְאֶתְחַנָּן) יְהֵא אָדָם שָׂמֵחַ בְּיִסּוּרִין יוֹתֵר מִן הַטּוֹבָה, שֶׁאִלּוּ אָדָם בְּטוֹבָה אֵין נִמְחָל לוֹ עָווֹן שֶׁבְּיָדוֹ, וּבְיִסּוּרִין נִמְחָל לוֹ.
וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אוֹתָךְ שֶׁתִּרְאִי לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, וְלֹא לְהִשָּׁבֵר, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה קַל לְהַגִּיד וְקַל לוֹמַר, עִם כָּל זֹאת צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, וְלֹא לְהִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם שֶׁיִּהְיוּ לָכֶם כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ לְהַחְזִיק מַעֲמָד וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם דָּבָר.
הַמְאַחֵל לָךְ כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה
