שְׁאֵלָה:
מֵאֵת יָעֵל:
לִכְבוֹד כְּבוֹד קְדֻשַּׁת מוֹהֲרָא”שׁ שְׁלִיטָ”א (זַ”ל).
בְּנֵנו שֶׁיִחְּיֶה לוֹמֵד בִּישִׁיבָה חֲסִידִית. הוּא מַעֲדִיף לִלְבֹּשׁ צִיצִית מִכֻּתְנָה וְלֹא מִצֶּמֶר, וְאֵינֶנּוּ אוֹהֵב לָשִׂים אֶת הַצִּיצִית מֵעַל לַחֻלְצָה כְּמִנְהַג הַחֲסִידִים אֶלָּא מִתַּחְתֶּיהָ.
הַאִם אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁיִּלְבַּשׁ צִיצִית מִצֶּמֶר דַּוְקָא ומֵּעַל לַבֶּגֶד, אוֹ לְהָנִיחַ לוֹ:
בְּבִרְכַּת רְפוּאָה שְׁלֵמָה וְתוֹדָה עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁהָרַב עוֹשֶׂה עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.
תְּשׁוּבָה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר וַיִּשְׁלַח, ז’ כִּסְלֵו ה’תשע”ד.
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל יָעֵל תִּחְיֶה לְנָכוֹן קִבַּלְתִּי אֶת מִכְתָּבֵךְ.
כָּל דָּבָר צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר לֹא לִדְחֹק עַל הַבֵּן שֶׁיַּעֲשֶׂה דַּוְקָא כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹצִים וְכוּ’, כִּי אָז יַעֲשֶׂה בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ וְכוּ’, תְּנוּ לוֹ לָלֶכֶת אֵיךְ שֶׁהוּא רוֹצֶה, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן שֶׁיִּלְמַד בַּיְשִׁיבָה וְיִרְאֶה שֶׁכָּל הַבַּחוּרִים בַּיְשִׁיבָה הוֹלְכִים עִם טַלִּית קָטָן שֶׁל צֶמֶר מֵעַל הַבֶּגֶד וְעִם וֶוסְט עָלֶיהָ, אָז גַּם הוּא יֵלֵךְ, הָעִקָּר לֹא לִדְחקֹ אֶת הַבֵּן שֶׁמֻּכְרָח לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים אֲחֵרִים.
חִנּוּךְ מַתְחִיל מֵהָאַבָּא, הַבֵּן תָּמִיד מְחַקֶּה אֶת הָאַבָּא, וְלָכֵן אִם הָאַבָּא יֵלֵךְ כָּכָה גַּם הַבֵּן יֵלֵךְ כָּכָה, וְהָעִקָּר רַק לְהִתְפַּלֵּל עַל הַצְלָחַת הַבֵּן שֶׁיַּצְלִיחַ בְּלִמּוּדוֹ וּבְהִתְנַהֲגוּתוֹ וְכוּ’ וְכוּ’.
שָׁאֲלוּ אֶת הַגָּאוֹן הָאֱלקִֹי הַבַּעַל “חֲתַם סוֹפֵר” זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ:
אֵיךְ זְכִיתֶם לְבָנִים וּבָנוֹת כָּל כָּךְ מֻצְלָחִים: עָנָה וְאָמַר:
כָּל לַיְלָה בְּעֵת תִּקּוּן חֲצוֹת מִלֵּאתִי אֶת הַכּוֹס עִם דְּמָעוֹת, וְהִתְפַּלַּלְתִּי עַל הַצְלָחַת יְלָדַי, וְכָךְ זָכִיתִי לָזֶה.
וְכֵן מְסֻפָּר מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה יְלָדִים, וְכֻלָּם הָיוּ מֻצְלָחִים וּבַעֲלֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ גָּדוֹל, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ:
אֵיךְ זָכִיתָ לִילָדִים טוֹבִים כָּאֵלּוּ: עָנָה וְאָמַר:
מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁהֵם צָמְחוּ לִי עַל הָעֵץ: כָּל לַיְלָה שָׁפַכְתִּי דְּמָעוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִלֵּאתִי אֶת הַכִּפָּה שֶׁלִּי עִם הַדְּמָעוֹת, וְאַחַר כָּךְ רָחַצְתִּי אֶת פָּנַי עִם הַדְּמָעוֹת וְכוּ’, עַד שֶׁזָּכִיתִי לִרְאוֹת מֵהֶם מַה שֶּׁרָאִיתִי וְכוּ’.
יָדוּעַ שֶׁפַּעַם בָּאָה אִמָּא אֶל הֶחָפֵץ חַיִּים זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וּבִקְּשָׁה בְּרָכָה עַל יְלָדֶיהָ שֶׁיִּהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עָנָה וְאָמַר: עִם בְּרָכָה אַתֶּם רוֹצִים שֶׁהַיְלָדִים יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים:
צְרִיכִים לְהַשְׁקִיעַ בָּהֶם, וְהָעִקָּר לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַצְלָחַת הַיְלָדִים, וְזֶה מוֹעִיל מְאֹד מְאֹד, כִּי תְּפִלַּת הָאִמָּא עַל יְלָדֶיהָ עוֹשָׂה רֹשֶׁם בַּשָּׁמַיִם.
וְהוֹצִיא מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ תְּהִלִּים יָשָׁן נוֹשָׁן שֶׁהָיוּ הַדַּפִּים מְנֻפָּחִים עִם הֲמוֹן כְּתָמִים וְכוּ’, וְזֶה הָיָה מֵרֹב הַדְּמָעוֹת שֶׁל הָאִמָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהִתְפַּלְּלָה עָלָיו, וְהֶרְאָה אֶת זֶה לָאִשָּׁה, וְאָמַר לָהּ:
אַתְּ רוֹאָה:
זֶה הַתְּהִלִּים שֶׁל הָאִמָּא שֶׁלִּי שֶׁהִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל עָלַי.
רוֹאִים מִכָּל זֶה שֶׁעִקַּר הַצְלָחַת הַיְלָדִים זֶה רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה, וְלָכֵן אַשְׁרֵי הַהוֹרִים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים עַל הַצְלָחַת יַלְדֵיהֶם, וּבְוַדַּאי תְּפִלַּת הָאָבוֹת עַל הַבָּנִים מוֹעִילָה מְאֹד מְאֹד.
הַמְאַחֵל לָךְ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם
